חוברת הקורס

מה זה עונש, ועונש מוות

מפת השיעור

פתיחה

• לפי מה שנאמר, בבחינות הלשכה בשנים האחרונות יש לא מעט שאלות על ענישה פלילית: מאסר, עבודות שירות, שירות לתועלת הציבור וקנס
• השיעור נלמד מול מצגת הקורס (שקף 2 הוא תוכנית הקורס). המצגת לא צורפה לעמוד הזה, ומה שהוצג רק בשקפים לא מופיע כאן

מה נלמד בקורס

1. סוגי ענישה: עונש מוות, עונשי גוף, עונשי קלון ועוד
2. הצדקות לענישה: גמולניות מול תועלתניות. "מידה כנגד מידה" מול "מה יוצא מזה"
3. מטרות הענישה: סעיף 40 לחוק העונשין, שאומר למה מענישים בישראל: שיקום, הלימה, הרתעה
4. דרכי הענישה: מאסר, קנס (וכמה מותר להטיל), פיצויים, מאסר על תנאי, עבודות שירות, ופסקי דין בנושא
5. הבניית שיקול הדעת בענישה: השיטה שבחוק לגזירת עונשים בישראל
6. נושאים נוספים: ענישת קטינים, ועדות שחרורים, ענישת עובדי ציבור, הסדרי טיעון, ואם יישאר זמן, זכויות אסירים

מה זה עונש

ענישה פלילית היא ענישה שנעשית במסגרת ההליך הפלילי. יש עוד הרבה סוגים של ענישה שאינם עניינו של הקורס: ענישה של ילדים בבית ובבית הספר, ענישה של בעלי חיים, וענישה חברתית כמו רכילות, גינוי, חרם ושיימינג.

פנולוגיה היא תורת הענישה: התחום שמנסה להבין למה מענישים, איך מענישים, איך עושים את זה באופן אפקטיבי, ואיך לא מענישים יתר על המידה. הקורס נמצא בתווך שבין המשפט הפלילי הקלאסי לקרימינולוגיה. במחלקה לקרימינולוגיה אותו חומר נלמד בשם פנולוגיה.

צ'זרה בקריה

צ'זרה בקריה הוא אחד ממייסדי התחום, ב-1764. הוא הוציא ספר שהפך לספר הדגל של הפנולוגיה, ולכן הוא מכונה "אבי תורת הענישה".

הרקע: עד אז מענישים באכזריות, מתעללים באסירים ולא נותנים להם אוכל. בקריה טוען שזה רע, וגם לא אפקטיבי: העבריינות לא יורדת, אלא עולה כל הזמן.

• המידתיות לא הייתה מובנת מאליה. בעבר ניתן עונש מוות גם על רצח וגם על גנבה מחנות. היום, כשמסתכלים בחוק העונשין, זה נראה טריוויאלי
• נגד עינויים: אדם שמענים אותו יגיד כל מה שרוצים לשמוע, כדי שהכאב ייפסק. מה שמוציאים כך אינו האמת. מכאן גם התחילו חקירות מוסדרות יותר

הארט: חמשת היסודות של עונש

הפילוסוף המשפטי הארט ניסה להגדיר מה זה עונש. לפי ההגדרה שלו, עונש:

1. גורם סבל, כאב או מצוקה. בכלא אין חופש, ואי אפשר אפילו להכין קפה מתי שרוצים. אם זה לא גורם סבל, זה לא עונש
2. ניתן כתוצאה מהליך משפטי פורמלי
3. מוטל על העבריין על ידי גורם אחר, כלומר שופט
4. מוטל באופן אינדיבידואלי, להבדיל מענישה קולקטיבית, שאסורה לפי החוק ולפי המשפט הבין-לאומי
5. מוטל על ידי רשות שהוסמכה לכך בחוק: מערכת בתי המשפט, לפי פרוצדורה שהחוק קבע

ההגדרה בפסיקה: שלושה קריטריונים

הפסיקה לקחה את חמשת היסודות של הארט וכיווצה אותם לשלושה. זו ההגדרה הקלאסית, שאליה שופטים פונים בפסקי הדין. עונש פלילי הוא:

1. אמצעי שקבוע בחוק
2. בעל אופי מרתיע
3. מוטל בהחלטה שיפוטית בעקבות הרשעה פלילית

איך משתמשים בזה: מקבלים אמצעי מסוים ובודקים אותו מול שלושת הקריטריונים. אם הוא לא עומד באחד מהם, הוא לא עונש.

קריטריון ראשון: אמצעי שקבוע בחוק

סוג העונש וצורתו קבועים בחוק, ולבית המשפט יש שיקול דעת מצומצם יחסית, בתוך מה שכתוב בחוק.

• למה: כדי למנוע שרירותיות וגחמות. לא ייתכן ששופט בעיר אחת ייתן 500,000 שקל קנס, ושופט בעיר אחרת 20,000 שקל, על אותו מעשה
• השופט "לוחץ על כפתור": קנס, פיצויים או מאסר. מה שכל כפתור מאפשר תחום מראש בחוק

פסק הדין על שלילת הקנטינה. אסיר עשה בלגן בכלא, ובכלא, כמו בצבא, יש ענישה משמעתית. מפקד האגף, כקצין שיפוט, שלל ממנו את הקנטינה. האסיר עתר לבג״ץ וטען שמפקד האגף לא היה מוסמך: מותר להטיל רק עונש שקבוע בחוק, ושלילת קנטינה לא הייתה כזו. זאת אף שמפקד האגף רצה להקל איתו. (שם פסק הדין לא נשמע בבירור בהקלטה.)

השופט חיים כהן קבע שהרשות מנועה ובלתי מוסמכת להטיל עונשים שאינם מפורשים בחוק. כל אמצעי שמופעל נגד עבריינים חייב להיות מוגדר בחוק באופן חד, ברור ולא משתמע לשתי פנים.

איפה זה תופס אתכם. גם עונש קל יותר ממה שמותר פסול, אם הוא לא קבוע בחוק. השאלה היא סמכות, לא חומרה.

קריטריון שני: אופי מרתיע

המטרה של הענישה היא להרתיע, בשני מישורים:

צו אשפוז אינו עונש. אדם ביצע עבירה, ונקבע שהוא לא עומד לדין כי הוא חולה נפש. במקום עונש מוציאים לו צו אשפוז בבית חולים. הוא לא מבין מה עשה, ולכן הצו לא מרתיע אותו. הצו נועד רק להגן על החברה. לפי מה שנאמר, יש לזה משמעויות גם לבחינות הלשכה, והנושא יידון בהמשך הקורס.

קריטריון שלישי: הרשעה שיפוטית

עונש מוטל בעקבות הרשעה בהליך שיפוטי פלילי. זה מוציא מההגדרה את כל הענישה המשמעתית:

• ועדת משמעת של מכללה
• בית הדין של ההתאחדות לספורט
• דין משמעתי בצבא
• דין משמעתי בשירות המדינה

כל אלה אינם ענישה פלילית. ענישה פלילית מוגדרת בחוקים פליליים, בעיקר בחוק העונשין. גם אשפוז בבית חולים סגור נכשל כאן: הוא לא פסק דין, ולא חלק מההליך הפלילי.

שמונה קבוצות של עונשים

מקובל לסווג את דרכי הענישה הפלילית לשמונה קבוצות. בשיעור הזה נלמדו עונשי מוות, עונשי גוף ועונשי הרחקה. השאר בשיעורים הבאים.

קנס מול פיצויים:

• קנס: כסף שמשולם למדינה, על הנזק שנגרם למדינה
• פיצויים: כסף שמשולם לנפגע העבירה

עונש מוות

בעבר

• שיטות אכזריות: קלייה, שריפה, הטבעה
• באנגליה ב-1800 היו כ-220 עבירות שעונשן מוות, גם גנבה של שילינג
• וזה לא הקטין את העבריינות. חשבו שזה ירתיע, ואנשים המשיכו לבצע עבירות
• היום עונש מוות עדיין קיים בעולם, גם בדמוקרטיות כמו ארצות הברית. בישראל הסוגיה עלתה ב-2025 וב-2026, בהקשר של עונש מוות למחבלי הנוח'בה

ההצדקות

1. גמול הולם לעבירות חמורות. מי שרוצח תינוקות בשנתם, לפי הטיעון המוסרי, מגיע לו למות. מידה כנגד מידה
2. הרתעה. אם מחבל יידע שיקבל עונש מוות, אולי רבים לא יבצעו את המעשה
3. עלות. לפי מה שנאמר, החזקת אסיר בישראל, בעיקר אסיר ביטחוני שנשמר בכמה רמות, עולה 20 עד 30 אלף שקל בחודש. כפול עשרות שנים של מאסר עולם, וכפול מאות אסירים, זה מיליארדים

הוצאה להורג כאירוע ציבורי

בעבר הוצאה להורג בכיכר הייתה אירוע השנה. האמינו שנגיעה בגופה מביאה מזל ואריכות ימים, וסחרו בגופות, למשל לניתוחים של סטודנטים לרפואה.

בקריה: באיזו זכות מוציאים להורג אנשים בסיטונות? זה לא מפחית את העבריינות. זה רק נותן לציבור תחושת נקמה.

הצמצום

• הרעיונות של בקריה מהמאה ה-18 כמעט לא השפיעו עד אמצע המאה ה-20
• דוח ב-1953 באנגליה: עונש מוות רק על רצח. מי שלקח נפש, ועל כל השאר עונשים אחרים. הגישה השפיעה על חלק גדול מהעולם
• בהמשך, גם לא על כל רצח, אלא רק על המקרים הקשים: רצח בסדיזם, רצח סדרתי, ובארצות הברית רצח של שוטרים

הטיעונים נגד

טיעונים מוסריים:

1. קדושת החיים. כל אדם נברא בצלם, ונשאר אדם גם אחרי המעשה הנורא ביותר
2. טעות שאין ממנה דרך חזרה. זה קרה: מאיר טוביאנסקי הוצא להורג בקום המדינה בחשד שריגל לטובת הבריטים, ולא כך היה
3. אין מידתיות. בני אדם אינם אלוהים, ולא יודעים לומר מה זה נפש כנגד נפש

טיעונים תועלתניים:

1. לא יעיל. מחקרים בעולם מראים שבמדינות עם עונש מוות אין פחות עבריינות
2. לא שוויוני. בארצות הברית הוא מופעל כמעט תמיד על האוכלוסיות החלשות
3. לא זול. ערעור, ועוד ערעור, ופנייה למושל. עד ההוצאה להורג, אם היא קורית, עוברות כעשרים שנה ויותר

למה לא בוטל בארצות הברית

1. דעת הקהל, במיוחד במדינות השמרניות. רוב הציבור שונא רוצחים ומחבלים
2. פוליטיקאים נבחרים על הבטחה לענישה קשה. מעטים ייבחרו על הבטחה לשקם
3. בית המשפט העליון האמריקאי קבע שעונש מוות חוקתי, וכל מקרה נבחן לגופו, למשל כשמדובר בנאשם עם IQ נמוך
4. ארגוני נפגעי עבירה, עם לובי חזק בהרבה מבישראל

עונשי גוף

• ענישה פיזית. לא קיימת בישראל היום. קיימת במדינות לא דמוקרטיות, כמו סעודיה
• לפי מה שנאמר, התקיימה גם בדמוקרטיות עד שנות ה-40 וה-50, ובוטלה ברוב העולם
• מישל פוקו: ענישה פיזית היא הפעלת טרור. השלטון מראה שהוא חזק, ומפחיד אנשים, למשל מפני בגידה
• ככל שהמדינות דמוקרטיות יותר, היא נעלמת
• עונש גוף כעונש הומני: גם ביהדות היו בעבר עונשי גוף, והוגים רבים ראו בהם עונש הומני. לפי הדין היה מגיע לך מוות, ואם רק כורתים לך את היד, זו רחמנות

עונשי בידוד והרחקה

• בעבר: מושבות העונשין באוסטרליה. עבריין מאנגליה נשלח באונייה לאוסטרליה, ושם שיחיה איך שירצה. לפי מה שנאמר, רובם מתו בדרך ממחלות ורעב
• הרעיון: הרחקה מהחברה. אתה מסוכן, ואנחנו לא רוצים אותך לידנו
• היום: זה לב העניין של עונש המאסר

מה לא נלמד בשיעור הזה

• עונשי קלון ועונשים מותנים: בשיעור הבא, ואחריהם שאר סוגי הענישה וההצדקות לענישה
• צו אשפוז: הוזכר שיידון בהרחבה בהמשך

בדיקה עצמית

1. מפקד אגף בכלא הטיל על אסיר סנקציה שאינה כתובה בחוק, קלה יותר מהעונשים שהחוק מאפשר. האם הוא רשאי?
2. למה צו אשפוז של מי שנמצא לא כשיר לעמוד לדין אינו עונש? תנו שתי סיבות מהשיעור.
3. סטודנט הושעה בוועדת משמעת של המכללה. באיזה קריטריון זה נכשל?
4. מה ההבדל בין קנס לפיצויים?
5. מה התשובה של המתנגדים לכל אחת משלוש ההצדקות לעונש מוות?

תשובות.

1: לא. לפי פסק הדין על שלילת הקנטינה, הרשות לא מוסמכת להטיל עונש שאינו מפורש בחוק, גם אם הוא מקל. זה הקריטריון הראשון.

2: הוא לא מרתיע, כי חולה הנפש לא מבין מה עשה, והצו רק מגן על החברה (קריטריון שני). והוא לא ניתן בפסק דין בעקבות הרשעה (קריטריון שלישי).

3: בקריטריון השלישי. זו ענישה משמעתית, ולא הרשעה בהליך פלילי.

4: קנס משולם למדינה, על הנזק שנגרם לה. פיצויים משולמים לנפגע העבירה.

5: לגמול: בני אדם לא יודעים למדוד נפש כנגד נפש. להרתעה: המחקרים לא מצאו פחות עבריינות במדינות עם עונש מוות. לעלות: ההליכים והערעורים נמשכים כעשרים שנה ויותר, ולא נחסך דבר.

עוד סוגי עונשים, בקריה, וגמול מול תועלת

מפת השיעור

פתיחה

השיעור ממשיך את שמונה הקבוצות של עונשים מהשיעור הקודם. לפי מה שנאמר, את הסוגים כאן לא צריך להכיר מילה במילה. המטרה היא להבין כל אחד כקטגוריה כללית. חלק מהם יילמדו בהרחבה בהמשך הקורס.

עונשי קלון

קלון הוא ביזוי, גינוי והשפלה של העבריין.

בעבר:

• צריבה באות על המצח בברזל מלובן: M לרוצח (murder), T לגנב (thief). הסימן נשאר לכל החיים, ואי אפשר לתקן אותו
• הסד: כולאים את העבריין לעיני כולם, וזורקים עליו עגבניות
• זה לא היה ייחודי לימי הביניים ולנצרות. עונשי קלון היו גם ביהדות, באסלאם ובמקומות נוספים. עונש קלאסי ומפורסם

מ-1688 מתחילים לשנות: נקבע שאסור להטיל עונש אכזרי ויוצא דופן (cruel and unusual). מה זה בדיוק, היא שאלה מעניינת, אבל הכוונה הייתה להפסיק עונשים שפוגעים יתר על המידה.

האם לכל עבירה יש קלון

• כמעט לכל הרשעה יש קלון: גניבה, רצח, אונס
• יש עבירות שאין בהן קלון, למשל עבירות תעבורה קלות
• למה זה כל כך דרמטי: פוליטיקה. לפי חוק יסוד: הממשלה וחוקים נוספים, מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון לא יכול להיות שר או ראש ממשלה
• הדוגמה שהוזכרה: במשפט נתניהו, השאלה של הודאה באשמה בלי קלון היא הוויכוח הגדול בין ההגנה לתביעה

שלילת זכויות

• היום: לפי החוק, הרשעה בעבירות מסוימות מאפשרת לשלול זכויות. חבר כנסת שהורשע בעבירה פלילית עלול לאבד את הזכות להיות שר או חבר כנסת. הוזכרו כדוגמה אריה דרעי ופייגלין
• בעבר: שללו את הזכות להתחתן או להתגרש, הוציאו את הילדים מבית הספר, ושללו פריבילגיות שונות. יהודי בחוץ לארץ במאה ה-18 נענש בכך שהקהילה הרחיקה אותו: הוא לא יכול היה להיות חלק מבית הספר או מבית הקברות שלה, וזה כאב מאוד
• זכות ההצבעה: יש מדינות, כמו ארצות הברית, שבהן לאסיר אין זכות הצבעה. ברגע שאתה אסיר, הזכות נשללת. בישראל הזכויות בנושא ההצבעה רחבות בהרבה

עונשי ממון

עונש עתיק מאוד. הדוגמה שניתנה: קודקס באנגליה עם תעריף. פגעת במישהו באגודל, אתה חייב סכום מסוים. ברגל, סכום אחר.

"עין תחת עין, שן תחת שן": הפרשנות הקלאסית היא ממון. לא לוקחים מהפוגע את האיבר, אלא הוא משלם את "עלות" האיבר.

עונשי ממון מופיעים בחוק העונשין בעבירות רבות. קנס ופיצויים יילמדו בהרחבה בשיעור השביעי או השמיני.

תקרות הקנס

קנס הוא תשלום למדינה על ביצוע עבירה. התקרה שלו נקבעת לפי עונש המאסר שקבוע לעבירה. שתי הדוגמאות שנקראו בשיעור:

המדרגות שבין שתי אלה לא נקראו בהקלטה.

• לכל עבירה: מי שהורשע בעשר עבירות כאלה, מותר לגזור עליו עשר כפול 226,000 שקל, כלומר עד 2,260,000 שקל
• מכאן חלק מהטעם להסדרי טיעון: סנגורים רוצים להקטין את החשיפה של הלקוח, למשל הרשעה בעבירה אחת במקום בעשר. זה יידון בשיעור על הסדרי טיעון

שלילת רישיונות

עונש שלרוב נלווה לעונש אחר. מי שהורשע בעבירה שקשורה למקצוע שלו, לא רוצים שימשיך בו:

• רופא נשים שהורשע בעבירה (סוג העבירה לא נשמע בבירור בהקלטה)
• מי שעובד בעבודה שיש בה אמון, והפר את האמון

מאסר על תנאי

מאסר על תנאי, או מאסר מותנה, "תלוי על צווארו" של הנאשם. אומרים לו: עכשיו לא מענישים אותך, אבל גוזרים עליך מאסר מותנה. אם תפר את התנאים וייתפס שוב, תקבל אוטומטית את המאסר (או את הקנס) שנגזר על תנאי.

דוגמה: שנתיים מאסר על תנאי, למשך שנתיים. יש לו שנתיים "להיות ילד טוב". אם הוא נתפס בתוך השנתיים האלה, הוא מקבל אוטומטית את השנתיים. ויתרו לו פעם אחת, ופעם שנייה לא מוותרים.

• זה עונש פופולרי מאוד בישראל, ומופיע בסעיפים רבים בחוק העונשין
• בהמשך הקורס יידונו, בין השאר: מה קורה עם נרקומנים שחוזרים שוב ושוב, והאם אפשר להפעיל רק חלק מהמאסר המותנה

איפה זה תופס אתכם. המאסר המותנה לא מחליף את העונש על העבירה החדשה. הוא מתווסף אליו, ולכן בסך הכל זה יכול להיות יותר משנתיים.

מגמת ההתמתנות

למרות מה שרואים בסרטים ובסדרות, העולם נמצא במגמה של התמתנות בענישה, והעונשים נעשים קלים בהרבה.

• בעבר כמעט על כל דבר: עונש מוות, עונשים פיזיים או עונשים כואבים
• מהמאות ה-18 וה-19 המאסרים נעשים הומניים יותר, ויש גם שיקום. לא חייבים להמית או לתלות, אפשר לשים בכלא. ולא חייבים ישר לשים בכלא, אפשר לשלם פיצויים
• הסיבות: מגמות של ליברליות ומודרנה, שופטים שמחוברים יותר לעם, ועוד. הנושא יורחב בהמשך

מי מעניש

הסמכות להעניש היא אך ורק של המדינה.

• בעבר הרחוק הייתה ענישה פרטית. נקמת דם, ברגל אחת: פגעת במשפחה שלי, אני פוגע במשפחה שלך. לא מחכים למדינה. האחריות להעניש היא שלי: של המשפחה, החמולה או השבט. זה עדיין קיים בהרבה מקומות בעולם, אבל זה העולם העתיק
• בעולם המודרני רק למדינה יש סמכות לתת עונשים. שירות בתי הסוהר, בתי המשפט, המשטרה והפרקליטות הם כולם המדינה
• אין דבר כזה לעשות דין עצמי

מה זה עשה לנפגעי העבירה

שני הצדדים של ההשתלטות של המדינה: מצד אחד, מעולה. אין נקמות דם, יש סדר ולא אנרכיה. מצד שני, נפגעי העבירה נפגעו. היום נפגע עבירה, בגדול, מגיש תלונה במשטרה ומעיד בבית המשפט. לחקור זה התפקיד של המשטרה, ולברר את האמת זה התפקיד של בית המשפט.

זכויות נפגעי העבירה יידונו באחד השיעורים האחרונים של הקורס.

בקריה: מאכזריות לתועלת

שיא האכזריות

במאות ה-17 וה-18 הענישה מגיעה לשיא האכזריות. על כל דבר עונש מוות: גנבת, אנסת, רצחת, פרצת לבית.

והציבור דורש עוד: יוצאים ספרים בנוסח "תלייה זה לא מספיק". לתלות אדם זה לא מרתיע מספיק, ולכן צריך להכאיב לו לפני שתולים אותו.

מה אמר בקריה

הוגי דעות, ובראשם צ'זרה בקריה, בתחילת הדרך של הקרימינולוגיה, אומרים: זה לא הגיוני. אנחנו חברה אכזרית, בלי רחמים, ולא יוצא מזה כלום.

• עונש מוות על הכל לא מרתיע. אם על כל דבר מקבלים עונש מוות, היינו מצפים לפחות עבריינים. אבל אין פחות. כלומר, השיטה לא עובדת
• הציבור מתרגל לעונש הכי קשה. אי אפשר לפתוח מיד בנשק גרעיני. קודם נשק קטן, אחר כך בינוני, ואחר כך גדול. רק בדברים מסוימים, כמו רצח, אולי עונש מוות. בהמשך אותו קטע נאמר שלפי בקריה צריך לבטל את עונש המוות
• הומניות: להפסיק עינויים בבתי הכלא, להפסיק מעצרים סתם, ולתת לאסירים תנאים מינימליים. בבתי הכלא של אז אכלו חולדות
• קודקס לפי הנזק: כשגוזרים עונש, מתחשבים בנזק שנגרם. גנב סכום גבוה, עונש אחד. גנב סכום קטן, עונש אחר. אונס, עונש אחד. עבירת מין אחרת, עונש אחר. מה שנשמע היום מובן מאליו, ספר חוקים שבו לכל עבירה העונש שלה, לא היה מובן עד אז. בעקבותיו עשו את זה בכל ספרי החוקים בעולם

בקריה מכונה "אבי תורת הפנולוגיה". הספר שלו תורגם לעברית, והומלץ לקרוא אותו.

אכיפה במקום החמרה

בקריה התחיל גם את המחקר המדעי בתחום. הרעיון: לא להתעסק בענישה, אלא באכיפה. לא רוצים להעניש את העבריין, רוצים שהוא לא יבצע את הפשע.

• מה לא ישנה הרבה: להגדיל בספר העונשין את העונש פי שתיים או פי ארבע. לפי מה שנאמר, זה דבר שהרבה פוליטיקאים לא מבינים
• מה כן ישנה: יותר מצלמות במקומות מסוכנים, יותר שוטרים, אמצעים אלקטרוניים שמנטרים. שהעבריין יידע שיש סיכוי שיתפסו אותו
• חינוך: להשקיע בחינוך, ואז ממילא יהיו פחות עבריינים. "תפסיקו להתעסק בסוף, בואו נתעסק בהתחלה"

ההבדל בין 10 שנים ל-12 שנים הוא עלות שולית. הוא משפיע מעט מאוד, אם בכלל. לפי מה שנאמר, כבר 200 שנה כל מי שעוסק בתחום מבין את זה כך.

שלושת התנאים לעונש טוב

המחקרים: שואלים את העבריין הממוצע (לא בכל תחום) מה מפחיד אותו יותר: 6 שנים בכלא, 12 שנים, או להיתפס. התשובה: להיתפס. אם הסיכוי להיתפס גבוה, זה מה שמפחיד אותו. ההבדל בין 6 ל-9 שנים כבר לא מעניין אותו.

איפה זה תופס אתכם. ודאות היא לא חומרה. עונש כבד שכמעט אף פעם לא מוטל מרתיע פחות מעונש מתון שהעבריין יודע שיגיע.

הביקורת: בחירה חופשית

השיטה של בקריה מקובלת, אבל יש עליה ביקורת: הכל מבוסס על בחירה חופשית, ולא לכולם יש בחירה חופשית. יש אנשים שהוסללו לפשיעה, ואין להם אפשרות אחרת: הוא גונב כי אין לו אוכל, כי אין לו בגדים. אצלם הבחירה החופשית מוגבלת יותר.

ובכל זאת, הרעיונות שלו התקבלו בכל העולם המערבי. השיטה הישראלית מבוססת עליהם מאוד, ורוב מדינות העולם הפסיקו עם עונש המוות.

הקטע שלא נקלט

בין 22:40 ל-34:34, כ-12 דקות, אין קול בהקלטה. ייתכן שזו הפסקה. אחרי הקטע ההרצאה חוזרת בדיוק לתנאי השלישי, ודאות העונש, ולכן נראה שלא נלמד בו נושא חדש. אבל אם נאמר משהו, הוא לא מופיע כאן.

הצדקות לענישה

הצדקה מול מטרה

• במדינות מסוימות השאלה "למה" לא עולה. באיראן, למשל, מענישים כי זה מה שאמר המנהיג הדתי
• במדינות דמוקרטיות זו שאלה, כי נותנים למדינה להפעיל אלימות על אנשים

יש שתי גישות מרכזיות: גישת הגמול והגישה התועלתנית. הן הוצגו כאן בתמצית, ויחזרו לאורך הקורס.

גישת הגמול

דיבר עליה קאנט, ואחרים.

• למה מענישים? כי הוא פשע. גומלים לאדם כרשעתו, ומחזירים לו על הרעה שעשה: עין תחת עין, שן תחת שן
• מה יוצא מזה? כלום. וזה לא משנה. זה מה שצריך לעשות לאנשים רעים
• להעניש אדם רע זה המוסר. מוסרי להכאיב למי שעושה דברים רעים. אדם אנס קטינה, מוסרי שיהיה לו כואב, גם אם לא יוצא מזה כלום. כך עושים צדק

הגישה התועלתנית

דיברו עליה מיל ובנת'ם, ואחרים.

• מה יוצא לי מזה? לא מענישים סתם. מענישים אך ורק כדי להשיג תועלת. אם יש תועלת, מענישים. אם אין, לא מענישים
• לא עושים רע בכוונה. שואלים מה התועלת לחברה. אולי צריך לשקם, אולי עונש קטן, אולי מאסר על תנאי, אולי מסגרת טיפולית
• מאסר יקר מאוד. לפי מה שנאמר, החזקת אדם בכלא עולה כעשרים אלף שקל בחודש. לכן לא שמים אנשים בכלא סתם, אלא רק אם מרוויחים מזה משהו, למשל שהוא לא יחזור לבצע עבירות

הבעיה: לא כל עבריין רציונלי

הגישה התועלתנית, וכל מה שנאמר על אכיפה וודאות, לא מתיישבים במדויק על כל העבריינים:

• עבריינים אידיאולוגיים
• עבריינים שפועלים מתוך עצבים: עצבנו אותו, והוא מכה מישהו בראש. לא מעניין אותו אם יקבל יומיים או שלושים שנה. הוא לא עושה שום חשבון של אכיפה וודאות

התיאוריות מסבירות הרבה, אבל לא תמיד מתיישבות עם המציאות.

איפה זה תופס אתכם. גמול מופיע גם כגישה שמצדיקה ענישה, וגם ברשימת המטרות של הענישה. בשאלה "למה מותר להעניש" מדובר בהצדקה. בשאלה "מה משיגים" מדובר במטרה.

מה בשיעור הבא

מטרות הענישה, ושם הכל מתחבר: ההצדקות, וכל מה שנלמד בשני השיעורים הראשונים. למה מענישים אדם אחד ולא אחר, למה לא מענישים קטינים (הוזכר גיל 12) או חולי נפש, ומה רוצים להשיג מהעונש: לשקם, להפחיד, לגמול או להרתיע.

מה עוד לא נלמד

• קנס ופיצויים בפירוט: בשיעור השביעי או השמיני
• מאסר על תנאי בפירוט, כולל הפעלה חלקית: בהמשך
• הסדרי טיעון: בשיעור שמוקדש להם
• זכויות נפגעי העבירה: באחד השיעורים האחרונים
• הקטע של 22:40 עד 34:34 לא נקלט (ראו למעלה)

בדיקה עצמית

1. לפי בקריה, למה עונש מוות על כל עבירה לא מרתיע, ומה יעבוד טוב יותר?
2. נאשם עומד לדין על עשר עבירות שעונשן יותר משלוש שנות מאסר. מה הקנס המרבי, ולמה זה קשור להסדרי טיעון?
3. מה ההבדל בין הצדקות לענישה לבין מטרות הענישה?
4. אדם תקף מישהו בהתקף זעם, בלי לחשוב על העונש. על איזו הנחה של בקריה והגישה התועלתנית זה מקשה?
5. מה הרוויחה החברה מכך שהמדינה השתלטה על ההליך הפלילי, ומה היה המחיר?

תשובות.

1: אם הכל מוביל לעונש הכי קשה, הציבור מתרגל אליו, והעבריינות לא ירדה. מה שמרתיע הוא ודאות העונש: הסיכוי להיתפס. לכן יותר אכיפה (שוטרים, מצלמות) וחינוך, ולא החמרה.

2: עד 226,000 שקל לכל עבירה, כלומר עד 2,260,000 שקל. בהסדר טיעון הסנגור יכול לצמצם את מספר העבירות, ובכך להקטין את החשיפה של הלקוח.

3: הצדקה עונה על השאלה למה מותר בכלל להעניש ולגרום סבל. מטרה עונה על השאלה מה משיגים מהעונש: הרתעה, שיקום ועוד.

4: על ההנחה שהעבריין רציונלי ובוחר בחופשיות, ושוקל את הסיכוי להיתפס ואת העונש. עבריין שפועל מתוך עצבים לא עושה את החשבון הזה.

5: נגמרו נקמות הדם, ויש סדר במקום אנרכיה. המחיר: נפגעי העבירה, שהיו לב ההליך, זזו הצידה ונשארו בלי מעמד פורמלי, עד התיקונים של עשרים השנים האחרונות.

מה זה עונש

משתי הגדרות לשלוש שאלות

הארט הגדיר עונש בחמישה יסודות. הפסיקה כיווצה אותם לשלושה קריטריונים, וזו ההגדרה ששופטים פונים אליה.

ההתאמה בטבלה בין השורות היא לצורך התמצאות בלבד. בשיעור נאמר רק שהפסיקה לקחה את חמשת היסודות ועשתה מהם שלושה.

הבדיקה

מקבלים אמצעי ושואלים שלוש שאלות. תשובה שלילית אחת מספיקה: האמצעי אינו עונש פלילי.

שני סוגי הרתעה: כללית, של כל הציבור, ופרטנית, של העבריין עצמו.

מי מעניש

הסמכות להעניש היא אך ורק של המדינה (שיעור 102).

• בעבר הרחוק הייתה ענישה פרטית, כמו נקמת דם: המשפחה, החמולה או השבט מענישים בעצמם, בלי לחכות למדינה
• היום רק למדינה יש סמכות: בתי המשפט, המשטרה, הפרקליטות ושירות בתי הסוהר הם כולם המדינה. אין דין עצמי
• המחיר: נפגעי העבירה, שהיו לב ההליך, זזו הצידה ונשארו בלי מעמד פורמלי, בערך מהמאות ה-18 וה-19 ועד שנות ה-2000. בעשרים השנים האחרונות התחילו לתקן, למשל בחוק זכויות נפגעי עבירה

איפה זה תופס אתכם

• עונש מקל שלא כתוב בחוק הוא עדיין פסול. השאלה היא סמכות, לא חומרה
• "נראה כמו עונש" לא מספיק. צו אשפוז נראה כמו עונש, אבל הוא לא מרתיע את חולה הנפש ובא רק להגן על החברה
• ענישה משמעתית היא לא ענישה פלילית, גם כשקוראים לה "עונש"
• ההשתלטות של המדינה על ההליך היא לא רק הישג. היא הביאה סדר במקום נקמות דם, אבל דחקה את נפגעי העבירה לשוליים

בדיקה עצמית

1. מה משותף לוועדת משמעת במכללה ולדין משמעתי בצבא, מבחינת ההגדרה?
2. למה ההגדרה דורשת שהעונש יהיה קבוע בחוק?
3. מה ההבדל בין הרתעה כללית לפרטנית?
4. מה ההבדל בין נקמת דם לבין ענישה פלילית היום, מבחינת מי מעניש?

תשובות.

1: שתיהן ענישה משמעתית, בלי הרשעה בהליך פלילי, ולכן נכשלות בקריטריון השלישי.

2: כדי לצמצם את שיקול הדעת של השופטים ולמנוע שרירותיות: שני שופטים לא ייתנו קנסות שונים לגמרי על אותו מעשה.

3: כללית מרתיעה את הציבור כולו. פרטנית מרתיעה את העבריין עצמו מלחזור על העבירה.

4: בנקמת דם מעניש הנפגע, או המשפחה והשבט שלו. היום רק המדינה מוסמכת להעניש, ואין דין עצמי.

סוגי הענישה

שמונה הקבוצות

עונש מוות בקצרה

• בעבר ניתן על הכל: באנגליה ב-1800 היו כ-220 עבירות שעונשן מוות, וזה לא הקטין את העבריינות
• 1953, אנגליה: דוח שקבע עונש מוות רק על רצח. בהמשך, רק על מקרי הרצח הקשים
• בעד: גמול, הרתעה, עלות
• נגד: קדושת החיים, טעות בלתי הפיכה, חוסר מידתיות, לא יעיל, לא שוויוני, לא זול
• למה נשאר בארצות הברית: דעת הקהל, פוליטיקאים, פסיקת בית המשפט העליון, ארגוני נפגעי עבירה

עונשי גוף והרחקה

• עונשי גוף: לפי מישל פוקו, הפעלת טרור של השלטון. נעלמים ככל שהמדינות דמוקרטיות יותר. בעבר נחשבו גם הומניים, כי החלופה לפי הדין הייתה מוות
• עונשי הרחקה: בעבר מושבות העונשין באוסטרליה. הרעיון: להרחיק את המסוכן מהחברה. הביטוי שלו היום הוא המאסר

קלון ושלילת זכויות

• קלון בעבר: צריבת אות על המצח (M לרוצח, T לגנב), והסד. היה בנצרות, ביהדות ובאסלאם
• מ-1688: אסור להטיל עונש אכזרי ויוצא דופן (cruel and unusual)
• קלון היום: כמעט לכל הרשעה יש קלון, חוץ מעבירות מסוימות, כמו עבירות תעבורה קלות. המשמעות היא בעיקר פוליטית: שר או ראש ממשלה
• שלילת זכויות בעבר: הזכות להתחתן או להתגרש, הוצאת הילדים מבית הספר, הרחקה מבית הספר ומבית הקברות של הקהילה

עונשי ממון

• "עין תחת עין" בפרשנות הקלאסית: ממון בשווי האיבר, ולא לקיחת האיבר
• קנס הוא תשלום למדינה. התקרה נקבעת לפי עונש המאסר של העבירה. שתי הדוגמאות שנקראו בשיעור 102:

עבירה שעונשה עד שישה חודשי מאסר: קנס של עד 14,000 שקל.

עבירה שעונשה יותר משלוש שנות מאסר: קנס של עד 226,000 שקל, לכל עבירה.

בעשר עבירות כאלה, התקרה היא עשר כפול 226,000 שקל. זו אחת הסיבות להסדרי טיעון: לצמצם את מספר העבירות ואת החשיפה.

מאסר על תנאי

מאסר שתלוי מעל העבריין לתקופה מסוימת. אם הוא נתפס בתוכה בעבירה נוספת, המאסר המותנה מופעל אוטומטית, בנוסף לעונש על העבירה החדשה. לפי מה שנאמר, עונש פופולרי מאוד בישראל.

מגמת ההתמתנות

בעבר, כמעט על הכל עונש מוות או עונש פיזי. מהמאות ה-18 וה-19 המאסר נעשה הומני יותר, ויש שיקום. במקום מוות אפשר כלא, ובמקום כלא אפשר פיצויים. הסיבות: ליברליות ומודרנה, ושופטים מחוברים יותר לעם.

איפה זה תופס אתכם

• קנס משולם למדינה, על הנזק שנגרם לה. פיצויים משולמים לנפגע העבירה
• עונש הרחקה הוא לא רק גירוש. הכלא של היום הוא בדיוק הרעיון הזה: לא להיות לידנו
• תקרת הקנס היא לכל עבירה, ולא לכל התיק
• המאסר המותנה מתווסף לעונש על העבירה החדשה, ולא מחליף אותו

בדיקה עצמית

1. עורך דין שהורשע איבד את רישיונו. לאיזו קבוצה זה שייך?
2. מה הקשר בין מושבות העונשין באוסטרליה לבין הכלא?
3. מה קבע הדוח של 1953 באנגליה?
4. למה השאלה אם יש קלון בעבירה חשובה במיוחד לפוליטיקאים?

תשובות.

1: שלילת רישיונות או זכויות כלכליות.

2: שניהם עונשי הרחקה: מרחיקים את העבריין מהחברה כי הוא נתפס כמסוכן.

3: שעונש מוות יינתן רק על רצח.

4: כי מי שהורשע בעבירה שיש עמה קלון לא יכול להיות שר או ראש ממשלה.

גמול מול תועלת

הצדקה מול מטרה

במדינות דמוקרטיות השאלה "למה" חשובה, כי נותנים למדינה להפעיל אלימות על אנשים. מטרות הענישה נלמדות בשיעור השלישי.

שתי הגישות

• גמול (קאנט): גומלים לאדם כרשעתו. מוסרי לעשות רע לאנשים רעים, גם אם לא יוצא מזה דבר
• תועלת (מיל ובנת'ם): מענישים רק כדי להשיג תועלת. אולי לשקם, אולי עונש קטן או מאסר על תנאי, אולי מסגרת טיפולית. מאסר יקר מאוד, כעשרים אלף שקל בחודש, ולכן לא שמים אנשים בכלא סתם

בקריה: תועלת

לפי צ'זרה בקריה, ענישה היא כלי להגנה על החברה, ולא מידה כנגד מידה. מענישים אם החברה מרוויחה מזה. עונש שלא מפחית עבריינות, כמו הוצאות להורג בסיטונות, נותן רק תחושת נקמה. לכן לפיו צריך להשקיע באכיפה ובחינוך, ולא בהחמרה.

עונש המוות לפי סוג הטיעון

טעות בלתי הפיכה: מאיר טוביאנסקי הוצא להורג בקום המדינה בחשד שריגל לטובת הבריטים, ולא כך היה.

הבעיה של הגישה התועלתנית

היא מניחה עבריין שעושה חשבון. אבל יש עבריינים אידיאולוגיים, ויש מי שפועל מתוך עצבים: לא מעניין אותו אם יקבל יומיים או שלושים שנה.

איפה זה תופס אתכם

• הרתעה ועלות הן טיעונים תועלתניים, גם כשהם בעד עונש חמור. הם לא שואלים מה מגיע לעבריין
• "מידה כנגד מידה" יכולה לשמש גם נגד עונש המוות: הטענה היא שבני אדם לא יודעים מה המידה
• גמול הוא גם גישה להצדקה וגם אחת המטרות. בשאלה "למה מותר להעניש" זו הצדקה. בשאלה "מה משיגים" זו מטרה

בדיקה עצמית

1. הטענה "מחקרים לא מצאו פחות עבריינות במדינות עם עונש מוות" עונה לאיזו הצדקה?
2. למה בקריה נחשב לגישה התועלתנית?
3. לפי קאנט, האם מענישים עבריין גם כשהעונש לא מועיל לאף אחד?

תשובות.

1: להצדקה שעונש המוות מרתיע. זה ויכוח תועלתני.

2: כי לפיו מענישים רק אם החברה מרוויחה מזה, וענישה היא כלי להגנה על החברה ולא נקמה.

3: כן. לפי גישת הגמול, מוסרי להכאיב למי שעשה רע, וכך עושים צדק, גם אם לא יוצא מזה כלום.

הרתעה: חומרה מול ודאות

שני סוגי הרתעה

החמרה לא עבדה

• באנגליה ב-1800 היו כ-220 עבירות שעונשן מוות, וזה לא הקטין את העבריינות (שיעור 101)
• במאות ה-17 וה-18, על כל דבר עונש מוות, והציבור עוד דרש להכאיב לפני התלייה. לפי בקריה, אם על הכל מקבלים עונש מוות, היינו מצפים לפחות עבריינים, ואין. הציבור מתרגל לעונש הכי קשה (שיעור 102)
• הטיעון בעד עונש מוות שהוא מרתיע נענה בכך שמחקרים לא מצאו פחות עבריינות במדינות עם עונש מוות (שיעור 101)

שלושת התנאים של בקריה לעונש טוב

אכיפה במקום החמרה

• מה לא עובד: להכפיל את העונשים בחוק. ההבדל בין 10 ל-12 שנים הוא עלות שולית
• מה עובד: שוטרים, מצלמות, אמצעי ניטור, כך שהעבריין יידע שייתפס. וגם חינוך
• המחקרים: העבריין הממוצע מפחד מהסיכוי להיתפס יותר מאורך העונש

איפה ההרתעה לא עובדת

• בחירה חופשית: לא לכולם יש אותה. מי שגונב כי אין לו אוכל לא נמצא באותה בחירה כמו אחרים
• עבריין לא רציונלי: עבריין אידיאולוגי, או מי שפועל מתוך עצבים, לא עושה חשבון של אכיפה וודאות
• חולה נפש: הוא לא מבין מה עשה, ולכן צו אשפוז לא מרתיע אותו, וזו אחת הסיבות שהוא לא עונש (שיעור 101)

איפה זה תופס אתכם

• ודאות היא לא חומרה. עונש כבד שכמעט לא מוטל מרתיע פחות מעונש מתון שבטוח יגיע
• מידתיות היא גם תנאי להרתעה, לא רק עניין של הוגנות. אם הכל מוביל לעונש הכי קשה, אין לאן להסלים

בדיקה עצמית

1. פוליטיקאי מציע להכפיל את העונש על פריצה לבתים. מה היה אומר בקריה?
2. למה תיק שנגמר בעונש חמש עשרה שנים אחרי העבירה פוגע בהרתעה?
3. תנו שתי סיבות מהקורס לכך שהרתעה לא עובדת על כל עבריין.

תשובות.

1: שזה לא ישנה הרבה. עדיף להשקיע באכיפה, שתגדיל את הסיכוי להיתפס, ובחינוך.

2: לפי התנאי הראשון, עונש צריך להיות מיידי. ככל שעובר יותר זמן מהעבירה, העונש נחלש.

3: לא לכולם יש בחירה חופשית, ויש עבריינים לא רציונליים, כמו מי שפועל מתוך עצבים או מתוך אידיאולוגיה. גם חולה נפש לא מבין מה עשה.