חוברת הקורס

מה זה עונש, ועונש מוות

מפת השיעור

פתיחה

• לפי מה שנאמר, בבחינות הלשכה בשנים האחרונות יש לא מעט שאלות על ענישה פלילית: מאסר, עבודות שירות, שירות לתועלת הציבור וקנס
• השיעור נלמד מול מצגת הקורס (שקף 2 הוא תוכנית הקורס). המצגת לא צורפה לעמוד הזה, ומה שהוצג רק בשקפים לא מופיע כאן

מה נלמד בקורס

1. סוגי ענישה: עונש מוות, עונשי גוף, עונשי קלון ועוד
2. הצדקות לענישה: גמולניות מול תועלתניות. "מידה כנגד מידה" מול "מה יוצא מזה"
3. מטרות הענישה: סעיף 40 לחוק העונשין, שאומר למה מענישים בישראל: שיקום, הלימה, הרתעה
4. דרכי הענישה: מאסר, קנס (וכמה מותר להטיל), פיצויים, מאסר על תנאי, עבודות שירות, ופסקי דין בנושא
5. הבניית שיקול הדעת בענישה: השיטה שבחוק לגזירת עונשים בישראל
6. נושאים נוספים: ענישת קטינים, ועדות שחרורים, ענישת עובדי ציבור, הסדרי טיעון, ואם יישאר זמן, זכויות אסירים

מה זה עונש

ענישה פלילית היא ענישה שנעשית במסגרת ההליך הפלילי. יש עוד הרבה סוגים של ענישה שאינם עניינו של הקורס: ענישה של ילדים בבית ובבית הספר, ענישה של בעלי חיים, וענישה חברתית כמו רכילות, גינוי, חרם ושיימינג.

פנולוגיה היא תורת הענישה: התחום שמנסה להבין למה מענישים, איך מענישים, איך עושים את זה באופן אפקטיבי, ואיך לא מענישים יתר על המידה. הקורס נמצא בתווך שבין המשפט הפלילי הקלאסי לקרימינולוגיה. במחלקה לקרימינולוגיה אותו חומר נלמד בשם פנולוגיה.

צ'זרה בקריה

צ'זרה בקריה הוא אחד ממייסדי התחום, ב-1764. הוא הוציא ספר שהפך לספר הדגל של הפנולוגיה, ולכן הוא מכונה "אבי תורת הענישה".

הרקע: עד אז מענישים באכזריות, מתעללים באסירים ולא נותנים להם אוכל. בקריה טוען שזה רע, וגם לא אפקטיבי: העבריינות לא יורדת, אלא עולה כל הזמן.

• המידתיות לא הייתה מובנת מאליה. בעבר ניתן עונש מוות גם על רצח וגם על גנבה מחנות. היום, כשמסתכלים בחוק העונשין, זה נראה טריוויאלי
• נגד עינויים: אדם שמענים אותו יגיד כל מה שרוצים לשמוע, כדי שהכאב ייפסק. מה שמוציאים כך אינו האמת. מכאן גם התחילו חקירות מוסדרות יותר

הארט: חמשת היסודות של עונש

הפילוסוף המשפטי הארט ניסה להגדיר מה זה עונש. לפי ההגדרה שלו, עונש:

1. גורם סבל, כאב או מצוקה. בכלא אין חופש, ואי אפשר אפילו להכין קפה מתי שרוצים. אם זה לא גורם סבל, זה לא עונש
2. ניתן כתוצאה מהליך משפטי פורמלי
3. מוטל על העבריין על ידי גורם אחר, כלומר שופט
4. מוטל באופן אינדיבידואלי, להבדיל מענישה קולקטיבית, שאסורה לפי החוק ולפי המשפט הבין-לאומי
5. מוטל על ידי רשות שהוסמכה לכך בחוק: מערכת בתי המשפט, לפי פרוצדורה שהחוק קבע

ההגדרה בפסיקה: שלושה קריטריונים

הפסיקה לקחה את חמשת היסודות של הארט וכיווצה אותם לשלושה. זו ההגדרה הקלאסית, שאליה שופטים פונים בפסקי הדין. עונש פלילי הוא:

1. אמצעי שקבוע בחוק
2. בעל אופי מרתיע
3. מוטל בהחלטה שיפוטית בעקבות הרשעה פלילית

איך משתמשים בזה: מקבלים אמצעי מסוים ובודקים אותו מול שלושת הקריטריונים. אם הוא לא עומד באחד מהם, הוא לא עונש.

קריטריון ראשון: אמצעי שקבוע בחוק

סוג העונש וצורתו קבועים בחוק, ולבית המשפט יש שיקול דעת מצומצם יחסית, בתוך מה שכתוב בחוק.

• למה: כדי למנוע שרירותיות וגחמות. לא ייתכן ששופט בעיר אחת ייתן 500,000 שקל קנס, ושופט בעיר אחרת 20,000 שקל, על אותו מעשה
• השופט "לוחץ על כפתור": קנס, פיצויים או מאסר. מה שכל כפתור מאפשר תחום מראש בחוק

פסק הדין על שלילת הקנטינה. אסיר עשה בלגן בכלא, ובכלא, כמו בצבא, יש ענישה משמעתית. מפקד האגף, כקצין שיפוט, שלל ממנו את הקנטינה. האסיר עתר לבג״ץ וטען שמפקד האגף לא היה מוסמך: מותר להטיל רק עונש שקבוע בחוק, ושלילת קנטינה לא הייתה כזו. זאת אף שמפקד האגף רצה להקל איתו. (שם פסק הדין לא נשמע בבירור בהקלטה.)

השופט חיים כהן קבע שהרשות מנועה ובלתי מוסמכת להטיל עונשים שאינם מפורשים בחוק. כל אמצעי שמופעל נגד עבריינים חייב להיות מוגדר בחוק באופן חד, ברור ולא משתמע לשתי פנים.

איפה זה תופס אתכם. גם עונש קל יותר ממה שמותר פסול, אם הוא לא קבוע בחוק. השאלה היא סמכות, לא חומרה.

קריטריון שני: אופי מרתיע

המטרה של הענישה היא להרתיע, בשני מישורים:

צו אשפוז אינו עונש. אדם ביצע עבירה, ונקבע שהוא לא עומד לדין כי הוא חולה נפש. במקום עונש מוציאים לו צו אשפוז בבית חולים. הוא לא מבין מה עשה, ולכן הצו לא מרתיע אותו. הצו נועד רק להגן על החברה. לפי מה שנאמר, יש לזה משמעויות גם לבחינות הלשכה, והנושא יידון בהמשך הקורס.

קריטריון שלישי: הרשעה שיפוטית

עונש מוטל בעקבות הרשעה בהליך שיפוטי פלילי. זה מוציא מההגדרה את כל הענישה המשמעתית:

• ועדת משמעת של מכללה
• בית הדין של ההתאחדות לספורט
• דין משמעתי בצבא
• דין משמעתי בשירות המדינה

כל אלה אינם ענישה פלילית. ענישה פלילית מוגדרת בחוקים פליליים, בעיקר בחוק העונשין. גם אשפוז בבית חולים סגור נכשל כאן: הוא לא פסק דין, ולא חלק מההליך הפלילי.

שמונה קבוצות של עונשים

מקובל לסווג את דרכי הענישה הפלילית לשמונה קבוצות. בשיעור הזה נלמדו עונשי מוות, עונשי גוף ועונשי הרחקה. השאר בשיעורים הבאים.

קנס מול פיצויים:

• קנס: כסף שמשולם למדינה, על הנזק שנגרם למדינה
• פיצויים: כסף שמשולם לנפגע העבירה

עונש מוות

בעבר

• שיטות אכזריות: קלייה, שריפה, הטבעה
• באנגליה ב-1800 היו כ-220 עבירות שעונשן מוות, גם גנבה של שילינג
• וזה לא הקטין את העבריינות. חשבו שזה ירתיע, ואנשים המשיכו לבצע עבירות
• היום עונש מוות עדיין קיים בעולם, גם בדמוקרטיות כמו ארצות הברית. בישראל הסוגיה עלתה ב-2025 וב-2026, בהקשר של עונש מוות למחבלי הנוח'בה

ההצדקות

1. גמול הולם לעבירות חמורות. מי שרוצח תינוקות בשנתם, לפי הטיעון המוסרי, מגיע לו למות. מידה כנגד מידה
2. הרתעה. אם מחבל יידע שיקבל עונש מוות, אולי רבים לא יבצעו את המעשה
3. עלות. לפי מה שנאמר, החזקת אסיר בישראל, בעיקר אסיר ביטחוני שנשמר בכמה רמות, עולה 20 עד 30 אלף שקל בחודש. כפול עשרות שנים של מאסר עולם, וכפול מאות אסירים, זה מיליארדים

הוצאה להורג כאירוע ציבורי

בעבר הוצאה להורג בכיכר הייתה אירוע השנה. האמינו שנגיעה בגופה מביאה מזל ואריכות ימים, וסחרו בגופות, למשל לניתוחים של סטודנטים לרפואה.

בקריה: באיזו זכות מוציאים להורג אנשים בסיטונות? זה לא מפחית את העבריינות. זה רק נותן לציבור תחושת נקמה.

הצמצום

• הרעיונות של בקריה מהמאה ה-18 כמעט לא השפיעו עד אמצע המאה ה-20
• דוח ב-1953 באנגליה: עונש מוות רק על רצח. מי שלקח נפש, ועל כל השאר עונשים אחרים. הגישה השפיעה על חלק גדול מהעולם
• בהמשך, גם לא על כל רצח, אלא רק על המקרים הקשים: רצח בסדיזם, רצח סדרתי, ובארצות הברית רצח של שוטרים

הטיעונים נגד

טיעונים מוסריים:

1. קדושת החיים. כל אדם נברא בצלם, ונשאר אדם גם אחרי המעשה הנורא ביותר
2. טעות שאין ממנה דרך חזרה. זה קרה: מאיר טוביאנסקי הוצא להורג בקום המדינה בחשד שריגל לטובת הבריטים, ולא כך היה
3. אין מידתיות. בני אדם אינם אלוהים, ולא יודעים לומר מה זה נפש כנגד נפש

טיעונים תועלתניים:

1. לא יעיל. מחקרים בעולם מראים שבמדינות עם עונש מוות אין פחות עבריינות
2. לא שוויוני. בארצות הברית הוא מופעל כמעט תמיד על האוכלוסיות החלשות
3. לא זול. ערעור, ועוד ערעור, ופנייה למושל. עד ההוצאה להורג, אם היא קורית, עוברות כעשרים שנה ויותר

למה לא בוטל בארצות הברית

1. דעת הקהל, במיוחד במדינות השמרניות. רוב הציבור שונא רוצחים ומחבלים
2. פוליטיקאים נבחרים על הבטחה לענישה קשה. מעטים ייבחרו על הבטחה לשקם
3. בית המשפט העליון האמריקאי קבע שעונש מוות חוקתי, וכל מקרה נבחן לגופו, למשל כשמדובר בנאשם עם IQ נמוך
4. ארגוני נפגעי עבירה, עם לובי חזק בהרבה מבישראל

עונשי גוף

• ענישה פיזית. לא קיימת בישראל היום. קיימת במדינות לא דמוקרטיות, כמו סעודיה
• לפי מה שנאמר, התקיימה גם בדמוקרטיות עד שנות ה-40 וה-50, ובוטלה ברוב העולם
• מישל פוקו: ענישה פיזית היא הפעלת טרור. השלטון מראה שהוא חזק, ומפחיד אנשים, למשל מפני בגידה
• ככל שהמדינות דמוקרטיות יותר, היא נעלמת
• עונש גוף כעונש הומני: גם ביהדות היו בעבר עונשי גוף, והוגים רבים ראו בהם עונש הומני. לפי הדין היה מגיע לך מוות, ואם רק כורתים לך את היד, זו רחמנות

עונשי בידוד והרחקה

• בעבר: מושבות העונשין באוסטרליה. עבריין מאנגליה נשלח באונייה לאוסטרליה, ושם שיחיה איך שירצה. לפי מה שנאמר, רובם מתו בדרך ממחלות ורעב
• הרעיון: הרחקה מהחברה. אתה מסוכן, ואנחנו לא רוצים אותך לידנו
• היום: זה לב העניין של עונש המאסר

מה לא נלמד בשיעור הזה

• עונשי קלון ועונשים מותנים: בשיעור הבא, ואחריהם שאר סוגי הענישה וההצדקות לענישה
• צו אשפוז: הוזכר שיידון בהרחבה בהמשך

בדיקה עצמית

1. מפקד אגף בכלא הטיל על אסיר סנקציה שאינה כתובה בחוק, קלה יותר מהעונשים שהחוק מאפשר. האם הוא רשאי?
2. למה צו אשפוז של מי שנמצא לא כשיר לעמוד לדין אינו עונש? תנו שתי סיבות מהשיעור.
3. סטודנט הושעה בוועדת משמעת של המכללה. באיזה קריטריון זה נכשל?
4. מה ההבדל בין קנס לפיצויים?
5. מה התשובה של המתנגדים לכל אחת משלוש ההצדקות לעונש מוות?

תשובות.

1: לא. לפי פסק הדין על שלילת הקנטינה, הרשות לא מוסמכת להטיל עונש שאינו מפורש בחוק, גם אם הוא מקל. זה הקריטריון הראשון.

2: הוא לא מרתיע, כי חולה הנפש לא מבין מה עשה, והצו רק מגן על החברה (קריטריון שני). והוא לא ניתן בפסק דין בעקבות הרשעה (קריטריון שלישי).

3: בקריטריון השלישי. זו ענישה משמעתית, ולא הרשעה בהליך פלילי.

4: קנס משולם למדינה, על הנזק שנגרם לה. פיצויים משולמים לנפגע העבירה.

5: לגמול: בני אדם לא יודעים למדוד נפש כנגד נפש. להרתעה: המחקרים לא מצאו פחות עבריינות במדינות עם עונש מוות. לעלות: ההליכים והערעורים נמשכים כעשרים שנה ויותר, ולא נחסך דבר.

מה זה עונש

משתי הגדרות לשלוש שאלות

הארט הגדיר עונש בחמישה יסודות. הפסיקה כיווצה אותם לשלושה קריטריונים, וזו ההגדרה ששופטים פונים אליה.

ההתאמה בטבלה בין השורות היא לצורך התמצאות בלבד. בשיעור נאמר רק שהפסיקה לקחה את חמשת היסודות ועשתה מהם שלושה.

הבדיקה

מקבלים אמצעי ושואלים שלוש שאלות. תשובה שלילית אחת מספיקה: האמצעי אינו עונש פלילי.

שני סוגי הרתעה: כללית, של כל הציבור, ופרטנית, של העבריין עצמו.

איפה זה תופס אתכם

• עונש מקל שלא כתוב בחוק הוא עדיין פסול. השאלה היא סמכות, לא חומרה
• "נראה כמו עונש" לא מספיק. צו אשפוז נראה כמו עונש, אבל הוא לא מרתיע את חולה הנפש ובא רק להגן על החברה
• ענישה משמעתית היא לא ענישה פלילית, גם כשקוראים לה "עונש"

בדיקה עצמית

1. מה משותף לוועדת משמעת במכללה ולדין משמעתי בצבא, מבחינת ההגדרה?
2. למה ההגדרה דורשת שהעונש יהיה קבוע בחוק?
3. מה ההבדל בין הרתעה כללית לפרטנית?

תשובות.

1: שתיהן ענישה משמעתית, בלי הרשעה בהליך פלילי, ולכן נכשלות בקריטריון השלישי.

2: כדי לצמצם את שיקול הדעת של השופטים ולמנוע שרירותיות: שני שופטים לא ייתנו קנסות שונים לגמרי על אותו מעשה.

3: כללית מרתיעה את הציבור כולו. פרטנית מרתיעה את העבריין עצמו מלחזור על העבירה.

סוגי הענישה

שמונה הקבוצות

עונש מוות בקצרה

• בעבר ניתן על הכל: באנגליה ב-1800 היו כ-220 עבירות שעונשן מוות, וזה לא הקטין את העבריינות
• 1953, אנגליה: דוח שקבע עונש מוות רק על רצח. בהמשך, רק על מקרי הרצח הקשים
• בעד: גמול, הרתעה, עלות
• נגד: קדושת החיים, טעות בלתי הפיכה, חוסר מידתיות, לא יעיל, לא שוויוני, לא זול
• למה נשאר בארצות הברית: דעת הקהל, פוליטיקאים, פסיקת בית המשפט העליון, ארגוני נפגעי עבירה

עונשי גוף והרחקה

• עונשי גוף: לפי מישל פוקו, הפעלת טרור של השלטון. נעלמים ככל שהמדינות דמוקרטיות יותר. בעבר נחשבו גם הומניים, כי החלופה לפי הדין הייתה מוות
• עונשי הרחקה: בעבר מושבות העונשין באוסטרליה. הרעיון: להרחיק את המסוכן מהחברה. הביטוי שלו היום הוא המאסר

איפה זה תופס אתכם

• קנס משולם למדינה, על הנזק שנגרם לה. פיצויים משולמים לנפגע העבירה
• עונש הרחקה הוא לא רק גירוש. הכלא של היום הוא בדיוק הרעיון הזה: לא להיות לידנו

בדיקה עצמית

1. עורך דין שהורשע איבד את רישיונו. לאיזו קבוצה זה שייך?
2. מה הקשר בין מושבות העונשין באוסטרליה לבין הכלא?
3. מה קבע הדוח של 1953 באנגליה?

תשובות.

1: שלילת רישיונות או זכויות כלכליות.

2: שניהם עונשי הרחקה: מרחיקים את העבריין מהחברה כי הוא נתפס כמסוכן.

3: שעונש מוות יינתן רק על רצח.

גמול מול תועלת

שתי השאלות

בתוכנית הקורס ההצדקות לענישה הן פרק בפני עצמו. בינתיים הן עלו בשני מקומות: אצל בקריה, ובוויכוח על עונש המוות.

בקריה: תועלת

לפי צ'זרה בקריה, ענישה היא כלי להגנה על החברה, ולא מידה כנגד מידה. מענישים אם החברה מרוויחה מזה. עונש שלא מפחית עבריינות, כמו הוצאות להורג בסיטונות, נותן רק תחושת נקמה.

עונש המוות לפי סוג הטיעון

טעות בלתי הפיכה: מאיר טוביאנסקי הוצא להורג בקום המדינה בחשד שריגל לטובת הבריטים, ולא כך היה.

איפה זה תופס אתכם

• הרתעה ועלות הן טיעונים תועלתניים, גם כשהם בעד עונש חמור. הם לא שואלים מה מגיע לעבריין
• "מידה כנגד מידה" יכולה לשמש גם נגד עונש המוות: הטענה היא שבני אדם לא יודעים מה המידה

בדיקה עצמית

1. הטענה "מחקרים לא מצאו פחות עבריינות במדינות עם עונש מוות" עונה לאיזו הצדקה?
2. למה בקריה נחשב לגישה התועלתנית?

תשובות.

1: להצדקה שעונש המוות מרתיע. זה ויכוח תועלתני.

2: כי לפיו מענישים רק אם החברה מרוויחה מזה, וענישה היא כלי להגנה על החברה ולא נקמה.