מוקלט מראש

מה זה עונש, ועונש מוות

הקלטה של 34 דקות. מה זה עונש: בקריה, הארט ושלושת הקריטריונים של הפסיקה. שמונה קבוצות של עונשים, עונש מוות בעד ונגד, עונשי גוף ועונשי הרחקה.

בעמוד

• פתיחה
• מה זה עונש
• צ'זרה בקריה
• הארט: חמשת היסודות של עונש
• ההגדרה בפסיקה: שלושה קריטריונים
• שמונה קבוצות של עונשים
• עונש מוות
• עונשי גוף
• ועוד 3

פתיחה

• לפי מה שנאמר, בבחינות הלשכה בשנים האחרונות יש לא מעט שאלות על ענישה פלילית: מאסר, עבודות שירות, שירות לתועלת הציבור וקנס
• השיעור נלמד מול מצגת הקורס (שקף 2 הוא תוכנית הקורס). המצגת לא צורפה לעמוד הזה, ומה שהוצג רק בשקפים לא מופיע כאן

מה נלמד בקורס

1. סוגי ענישה: עונש מוות, עונשי גוף, עונשי קלון ועוד
2. הצדקות לענישה: גמולניות מול תועלתניות. "מידה כנגד מידה" מול "מה יוצא מזה"
3. מטרות הענישה: סעיף 40 לחוק העונשין, שאומר למה מענישים בישראל: שיקום, הלימה, הרתעה
4. דרכי הענישה: מאסר, קנס (וכמה מותר להטיל), פיצויים, מאסר על תנאי, עבודות שירות, ופסקי דין בנושא
5. הבניית שיקול הדעת בענישה: השיטה שבחוק לגזירת עונשים בישראל
6. נושאים נוספים: ענישת קטינים, ועדות שחרורים, ענישת עובדי ציבור, הסדרי טיעון, ואם יישאר זמן, זכויות אסירים

מה זה עונש

ענישה פלילית היא ענישה שנעשית במסגרת ההליך הפלילי. יש עוד הרבה סוגים של ענישה שאינם עניינו של הקורס: ענישה של ילדים בבית ובבית הספר, ענישה של בעלי חיים, וענישה חברתית כמו רכילות, גינוי, חרם ושיימינג.

פנולוגיה היא תורת הענישה: התחום שמנסה להבין למה מענישים, איך מענישים, איך עושים את זה באופן אפקטיבי, ואיך לא מענישים יתר על המידה. הקורס נמצא בתווך שבין המשפט הפלילי הקלאסי לקרימינולוגיה. במחלקה לקרימינולוגיה אותו חומר נלמד בשם פנולוגיה.

צ'זרה בקריה

צ'זרה בקריה הוא אחד ממייסדי התחום, ב-1764. הוא הוציא ספר שהפך לספר הדגל של הפנולוגיה, ולכן הוא מכונה "אבי תורת הענישה".

הרקע: עד אז מענישים באכזריות, מתעללים באסירים ולא נותנים להם אוכל. בקריה טוען שזה רע, וגם לא אפקטיבי: העבריינות לא יורדת, אלא עולה כל הזמן.

• המידתיות לא הייתה מובנת מאליה. בעבר ניתן עונש מוות גם על רצח וגם על גנבה מחנות. היום, כשמסתכלים בחוק העונשין, זה נראה טריוויאלי
• נגד עינויים: אדם שמענים אותו יגיד כל מה שרוצים לשמוע, כדי שהכאב ייפסק. מה שמוציאים כך אינו האמת. מכאן גם התחילו חקירות מוסדרות יותר

הארט: חמשת היסודות של עונש

הפילוסוף המשפטי הארט ניסה להגדיר מה זה עונש. לפי ההגדרה שלו, עונש:

1. גורם סבל, כאב או מצוקה. בכלא אין חופש, ואי אפשר אפילו להכין קפה מתי שרוצים. אם זה לא גורם סבל, זה לא עונש
2. ניתן כתוצאה מהליך משפטי פורמלי
3. מוטל על העבריין על ידי גורם אחר, כלומר שופט
4. מוטל באופן אינדיבידואלי, להבדיל מענישה קולקטיבית, שאסורה לפי החוק ולפי המשפט הבין-לאומי
5. מוטל על ידי רשות שהוסמכה לכך בחוק: מערכת בתי המשפט, לפי פרוצדורה שהחוק קבע

ההגדרה בפסיקה: שלושה קריטריונים

הפסיקה לקחה את חמשת היסודות של הארט וכיווצה אותם לשלושה. זו ההגדרה הקלאסית, שאליה שופטים פונים בפסקי הדין. עונש פלילי הוא:

1. אמצעי שקבוע בחוק
2. בעל אופי מרתיע
3. מוטל בהחלטה שיפוטית בעקבות הרשעה פלילית

איך משתמשים בזה: מקבלים אמצעי מסוים ובודקים אותו מול שלושת הקריטריונים. אם הוא לא עומד באחד מהם, הוא לא עונש.

קריטריון ראשון: אמצעי שקבוע בחוק

סוג העונש וצורתו קבועים בחוק, ולבית המשפט יש שיקול דעת מצומצם יחסית, בתוך מה שכתוב בחוק.

• למה: כדי למנוע שרירותיות וגחמות. לא ייתכן ששופט בעיר אחת ייתן 500,000 שקל קנס, ושופט בעיר אחרת 20,000 שקל, על אותו מעשה
• השופט "לוחץ על כפתור": קנס, פיצויים או מאסר. מה שכל כפתור מאפשר תחום מראש בחוק

פסק הדין על שלילת הקנטינה. אסיר עשה בלגן בכלא, ובכלא, כמו בצבא, יש ענישה משמעתית. מפקד האגף, כקצין שיפוט, שלל ממנו את הקנטינה. האסיר עתר לבג״ץ וטען שמפקד האגף לא היה מוסמך: מותר להטיל רק עונש שקבוע בחוק, ושלילת קנטינה לא הייתה כזו. זאת אף שמפקד האגף רצה להקל איתו. (שם פסק הדין לא נשמע בבירור בהקלטה.)

השופט חיים כהן קבע שהרשות מנועה ובלתי מוסמכת להטיל עונשים שאינם מפורשים בחוק. כל אמצעי שמופעל נגד עבריינים חייב להיות מוגדר בחוק באופן חד, ברור ולא משתמע לשתי פנים.

איפה זה תופס אתכם. גם עונש קל יותר ממה שמותר פסול, אם הוא לא קבוע בחוק. השאלה היא סמכות, לא חומרה.

קריטריון שני: אופי מרתיע

המטרה של הענישה היא להרתיע, בשני מישורים:

צו אשפוז אינו עונש. אדם ביצע עבירה, ונקבע שהוא לא עומד לדין כי הוא חולה נפש. במקום עונש מוציאים לו צו אשפוז בבית חולים. הוא לא מבין מה עשה, ולכן הצו לא מרתיע אותו. הצו נועד רק להגן על החברה. לפי מה שנאמר, יש לזה משמעויות גם לבחינות הלשכה, והנושא יידון בהמשך הקורס.

קריטריון שלישי: הרשעה שיפוטית

עונש מוטל בעקבות הרשעה בהליך שיפוטי פלילי. זה מוציא מההגדרה את כל הענישה המשמעתית:

• ועדת משמעת של מכללה
• בית הדין של ההתאחדות לספורט
• דין משמעתי בצבא
• דין משמעתי בשירות המדינה

כל אלה אינם ענישה פלילית. ענישה פלילית מוגדרת בחוקים פליליים, בעיקר בחוק העונשין. גם אשפוז בבית חולים סגור נכשל כאן: הוא לא פסק דין, ולא חלק מההליך הפלילי.

שמונה קבוצות של עונשים

מקובל לסווג את דרכי הענישה הפלילית לשמונה קבוצות. בשיעור הזה נלמדו עונשי מוות, עונשי גוף ועונשי הרחקה. השאר בשיעורים הבאים.

קנס מול פיצויים:

• קנס: כסף שמשולם למדינה, על הנזק שנגרם למדינה
• פיצויים: כסף שמשולם לנפגע העבירה

עונש מוות

בעבר

• שיטות אכזריות: קלייה, שריפה, הטבעה
• באנגליה ב-1800 היו כ-220 עבירות שעונשן מוות, גם גנבה של שילינג
• וזה לא הקטין את העבריינות. חשבו שזה ירתיע, ואנשים המשיכו לבצע עבירות
• היום עונש מוות עדיין קיים בעולם, גם בדמוקרטיות כמו ארצות הברית. בישראל הסוגיה עלתה ב-2025 וב-2026, בהקשר של עונש מוות למחבלי הנוח'בה

ההצדקות

1. גמול הולם לעבירות חמורות. מי שרוצח תינוקות בשנתם, לפי הטיעון המוסרי, מגיע לו למות. מידה כנגד מידה
2. הרתעה. אם מחבל יידע שיקבל עונש מוות, אולי רבים לא יבצעו את המעשה
3. עלות. לפי מה שנאמר, החזקת אסיר בישראל, בעיקר אסיר ביטחוני שנשמר בכמה רמות, עולה 20 עד 30 אלף שקל בחודש. כפול עשרות שנים של מאסר עולם, וכפול מאות אסירים, זה מיליארדים

הוצאה להורג כאירוע ציבורי

בעבר הוצאה להורג בכיכר הייתה אירוע השנה. האמינו שנגיעה בגופה מביאה מזל ואריכות ימים, וסחרו בגופות, למשל לניתוחים של סטודנטים לרפואה.

בקריה: באיזו זכות מוציאים להורג אנשים בסיטונות? זה לא מפחית את העבריינות. זה רק נותן לציבור תחושת נקמה.

הצמצום

• הרעיונות של בקריה מהמאה ה-18 כמעט לא השפיעו עד אמצע המאה ה-20
• דוח ב-1953 באנגליה: עונש מוות רק על רצח. מי שלקח נפש, ועל כל השאר עונשים אחרים. הגישה השפיעה על חלק גדול מהעולם
• בהמשך, גם לא על כל רצח, אלא רק על המקרים הקשים: רצח בסדיזם, רצח סדרתי, ובארצות הברית רצח של שוטרים

הטיעונים נגד

טיעונים מוסריים:

1. קדושת החיים. כל אדם נברא בצלם, ונשאר אדם גם אחרי המעשה הנורא ביותר
2. טעות שאין ממנה דרך חזרה. זה קרה: מאיר טוביאנסקי הוצא להורג בקום המדינה בחשד שריגל לטובת הבריטים, ולא כך היה
3. אין מידתיות. בני אדם אינם אלוהים, ולא יודעים לומר מה זה נפש כנגד נפש

טיעונים תועלתניים:

1. לא יעיל. מחקרים בעולם מראים שבמדינות עם עונש מוות אין פחות עבריינות
2. לא שוויוני. בארצות הברית הוא מופעל כמעט תמיד על האוכלוסיות החלשות
3. לא זול. ערעור, ועוד ערעור, ופנייה למושל. עד ההוצאה להורג, אם היא קורית, עוברות כעשרים שנה ויותר

למה לא בוטל בארצות הברית

1. דעת הקהל, במיוחד במדינות השמרניות. רוב הציבור שונא רוצחים ומחבלים
2. פוליטיקאים נבחרים על הבטחה לענישה קשה. מעטים ייבחרו על הבטחה לשקם
3. בית המשפט העליון האמריקאי קבע שעונש מוות חוקתי, וכל מקרה נבחן לגופו, למשל כשמדובר בנאשם עם IQ נמוך
4. ארגוני נפגעי עבירה, עם לובי חזק בהרבה מבישראל

עונשי גוף

• ענישה פיזית. לא קיימת בישראל היום. קיימת במדינות לא דמוקרטיות, כמו סעודיה
• לפי מה שנאמר, התקיימה גם בדמוקרטיות עד שנות ה-40 וה-50, ובוטלה ברוב העולם
• מישל פוקו: ענישה פיזית היא הפעלת טרור. השלטון מראה שהוא חזק, ומפחיד אנשים, למשל מפני בגידה
• ככל שהמדינות דמוקרטיות יותר, היא נעלמת
• עונש גוף כעונש הומני: גם ביהדות היו בעבר עונשי גוף, והוגים רבים ראו בהם עונש הומני. לפי הדין היה מגיע לך מוות, ואם רק כורתים לך את היד, זו רחמנות

עונשי בידוד והרחקה

• בעבר: מושבות העונשין באוסטרליה. עבריין מאנגליה נשלח באונייה לאוסטרליה, ושם שיחיה איך שירצה. לפי מה שנאמר, רובם מתו בדרך ממחלות ורעב
• הרעיון: הרחקה מהחברה. אתה מסוכן, ואנחנו לא רוצים אותך לידנו
• היום: זה לב העניין של עונש המאסר

מה לא נלמד בשיעור הזה

• עונשי קלון ועונשים מותנים: בשיעור הבא, ואחריהם שאר סוגי הענישה וההצדקות לענישה
• צו אשפוז: הוזכר שיידון בהרחבה בהמשך

בדיקה עצמית

סיימת את מוקלט מראש. זה נשמר אצלך.