דוגמאות

שמונה מקרים שכל אחד מהם עובר דרך כמה שיעורים, עם הפתרון לפי מה שנלמד בקורס, ומה לשים לב.

המקרים בנויים מהכללים שנלמדו. חוץ מפסקי הדין שמוזכרים בשמם, הם לא תיקים אמיתיים.

1. מאסר מותנה, קנס ופיצויים באותו תיק

שיעורים: 102, 104, 105, 106, 110.

המקרה. אדם הורשע בגניבה, וקיבל שנה מאסר בפועל ושנה על תנאי, שהתנאי בה הוא שלא יעבור עבירות גניבה. אחרי השחרור, בתוך תקופת התנאי, הוא גונב שוב. בתיק החדש השופט רוצה לתת שנתיים מאסר, קנס של 50,000 שקל ופיצויים של 100,000 שקל לנפגע. הוא משלם רק 20,000 שקל.

מה קורה.

1. מתי התנאי התחיל: ביום השחרור מהכלא (סעיף 52), ולא ביום גזר הדין. אחרת הוא היה נבלע בתקופת המאסר
2. האם התנאי בר הפעלה: כן. העבירה החדשה היא גניבה, הסוג שנכתב בתנאי, והיא בתוך התקופה
3. המאסר: השנה המותנית מופעלת אוטומטית ומתווספת לשנתיים. בסך הכל שלוש שנים
4. סעיף 56 לא עוזר כאן: הארכת התנאי במקום הפעלה אפשרית רק כשלא הוטל מאסר על העבירה הנוספת
5. הכסף: 20,000 השקלים נזקפים קודם לפיצויים, כלומר לנפגע. קופת הקנס נשארת ריקה
6. מאסר במקום קנס: אם נקבע בגזר הדין, הוא עלול לשבת עוד בגלל הקנס שלא שולם. עד שלוש שנים, ולא יותר מהמאסר שקבוע לעבירה (סעיף 71)
7. גבייה: את יתרת הפיצויים גובה המרכז לגביית קנסות. הנפגע מבוגר, ולכן המרכז לא משלם לו במקום העבריין, רק גובה

מה לשים לב.

• תשלום חלקי לא מכסה קודם את הקנס. הוא הולך לנפגע, ודווקא הקנס נשאר פתוח, ואיתו הסיכון למאסר חלף קנס
• המאסר המותנה מתווסף לעונש החדש ולא מחליף אותו
• המספר שנגזר הוא רק נקודת ההתחלה. הוא יכול להתארך בגלל הקנס, ולהתקצר בוועדת שחרורים
• קנס שלא שולם הוא גם אחד השיקולים של ועדת השחרורים (סעיף 9): מי שלא שילם, לפי מה שנאמר, עדיין עבריין

2. תקיפה בסכין: מהמתחם ועד המספר

שיעורים: 103, 106, 107, 108.

המקרה. אדם הצטייד בסכין ותקף איתה מישהו באותו ערב. הוא מואשם בתקיפה ובהחזקת סכין. התביעה טוענת שפעל באכזריות. אין לו עבר פלילי, הוא לקח אחריות, כתב מכתב סליחה ושילם לנפגע.

מה קורה.

1. אירוע אחד או כמה: יש סמיכות זמן ומקום, וההחזקה נועדה לתקיפה. יש קשר ענייני והדוק, ולכן זה אירוע אחד: מתחם אחד ועונש כולל (סעיף 40יג). כך גם בפסק הדין בעניין סעד
2. שלב ראשון, המתחם: לפי העבירה ועקרון ההלימה: הערך החברתי שנפגע, מידת הפגיעה, מדיניות הענישה הנוהגת, והנסיבות שקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40ט). העבר הנקי לא נשקל כאן
3. האכזריות: נסיבה של העבירה, ולכן שייכת למתחם. אבל רק אם התביעה הוכיחה אותה מעבר לכל ספק סביר. לא מספיק לטעון
4. שלב שני, המספר בתוך המתחם: העבר הנקי, לקיחת האחריות והפיצוי הם נסיבות של העבריין (סעיף 40יא), ומושכים לקולא. נסיבה מקלה מספיק להוכיח במאזן הסתברויות
5. השיקולים: שיקום מושך לקצה התחתון. הרתעה אישית, הרתעת הרבים, גמול והגנה על הציבור מושכים למעלה. חריגה מתחת למתחם אפשרית משיקולי שיקום, אבל נדירה
6. פיצויים: בית המשפט רשאי לפסוק לנפגע עד 258,000 שקל לכל עבירה (סעיף 77). הנפגע יכול גם לתבוע בהליך אזרחי, למשל בתביעה נגררת להרשעה, שבה האשמה כבר מוכחת
7. הנמקה: גזר הדין צריך לנמק את המתחם, את העונש בתוכו, ואת ההחלטה שמדובר באירוע אחד

מה לשים לב.

• בריבוי עבירות כל צד מושך לכיוון שלו: התביעה תטען לכמה אירועים, וההגנה לאירוע אחד
• השאלה היא תמיד על מה הנסיבה מדברת. אכזריות היא של העבירה, עבר פלילי הוא של העבריין
• גם פיצוי שהנאשם שילם מיוזמתו לא חוסם תביעה אזרחית
• מותר לשקול גם שיקולים שלא כתובים בחוק, בשני השלבים

3. נער שפרץ לבית הספר

שיעורים: 105, 109.

המקרה. נער בן 16, בפעם הראשונה, פרץ לבית הספר שלו, עשה נזק במעבדה ועל הגג, ונפצע בעצמו.

מה קורה.

1. איזה דין חל: חוק הנוער, כי הוא היה מתחת לגיל 18 ביום העבירה
2. החקירה: לא חוקרים אותו אחרי עשר בלילה בלי אישור מיוחד. מותר שעורך דין או הורה יהיו בחקירה. מסבירים לו את הזכויות, ולא רק מחתימים אותו. אם נעצר, הוא מקבל ייצוג חינם מהסנגוריה הציבורית
3. בית המשפט: בית משפט לנוער, שהוא בית משפט שלום. בדלתיים סגורות, באופן אוטומטי
4. תסקיר: חובה. קצין המבחן נפגש עם ההורים, המורים ואחרים, ומציע מה מתאים לו
5. הכרעת הדין: בית המשפט יכול לקבוע שהנער ביצע את העבירה, בלי להרשיע אותו (סעיף 21). בשלב הזה אין רישום פלילי
6. מה אחר כך: להרשיע ולהעניש, לבחור דרך טיפול מסעיף 26, או לסיים בלי כלום. בתיק כזה, לפי הדוגמה בשיעור 105, אפשר להחתים אותו על התחייבות להימנע מעבירה, בסכום שמותאם לקטין
7. מי משלם: לפי סעיף 26, התחייבות יכולה לבוא מהקטין או מההורה, וגם קנס או פיצוי לנפגע אפשר להטיל על ההורה

ואם התמונה הייתה אחרת.

• אם היה בן 13 וחצי בזמן העבירה, והדין נגזר אחרי שמלאו לו 14: אפשר לשלוח אותו לכלא. לפי ע״פ 534/04, לעניין המאסר קובע מועד מתן גזר הדין
• אם העבירה הייתה עבירת מין חמורה בילדה: לפי תיק שני הקטינים, השיקום נסוג מפני גמול והרתעה, ובית המשפט לא חייב לקבל המלצה של התסקיר שלא להרשיע

מה לשים לב.

• קביעה שהקטין ביצע את העבירה היא לא הרשעה
• בית משפט לנוער הוא בית משפט שלום, גם כשהעבירה חמורה
• דרכי הטיפול של סעיף 26 לא נקראות עונשים

4. שר שקיבל שוחד

שיעורים: 102, 107, 108, 111.

המקרה. שר קיבל שוחד. בכסף קנה דירה, ורשם אותה על שם בנו. הוא הורשע.

מה קורה.

1. קלון: אם יש עם העבירה קלון, הוא לא יוכל להיות שר או ראש ממשלה. לכן, לפי שיעור 102, השאלה אם יש קלון היא הוויכוח הגדול בתיקים כאלה
2. חילוט: הדירה נקנתה מתקבולי העבירה, ובצווארון לבן מותר לקחת מה שנקנה בכסף השוחד. אפשר לחלט גם מצד שלישי, כמו הבן, אבל זה מסובך יותר: צריך להוכיח דברים גם לגביו, למשל מה ידע
3. גזירת הדין: אותם שני שלבים כמו לכל נאשם. השאלה היא איך המעמד הציבורי שלו נשקל
4. התביעה תטען: ענישת עובדי ציבור היא "אם ההרתעה", כי כולם שומעים עליה. בית המשפט מוסמך להחמיר בגלל הרתעה, כמו בעמרי שרון
5. הסנגוריה תטען: הוא כבר שילם את המחיר בתקשורת ובאובדן התפקיד, ויש להתחשב בשנים שתרם למדינה
6. מה בית המשפט עשוי לומר: לפי מרדכי, הסבל התקשורתי לא נשקל לקולה, אבל שירות מפואר יכול להישקל לזכותו. לפי הירשזון, עונש שאינו שונה מעונשו של עבריין מן השורה. אין אחידות בפסיקה

מה לשים לב.

• חילוט הוא כלי שפועל לצד הענישה. הוא לא מחליף את העונש
• בתיקים כאלה יש גם בעיה של זיהום עדויות: הכל מתפרסם, והעדים יודעים מה נאמר לפניהם
• אין תשובה אחת לשאלה אם המעמד הציבורי מקל או מחמיר. צריך להכיר את שלוש הגישות

5. תקיפה קלה: הסדר מותנה, הסדר טיעון או אי הרשעה

שיעורים: 105, 107, 112, 113.

המקרה. אדם תקף תקיפה סתם (סעיף 379), בלי נזק של ממש. בגרסה א אין לו עבר ואין נגדו הליכים. בגרסה ב הוא הורשע בעבירה לפני שנתיים.

גרסה א: הסדר מותנה.

1. התנאים: עבירה שאינה פשע, תיק שלא מתאים למאסר בפועל, בלי רישום פלילי בחמש השנים שלפני העבירה, בלי הליכים אחרים, ומילוי התנאים עונה על העניין לציבור
2. מה חובה: הודאה באשמה, התנאים, והתקופה
3. מה אפשר: למשל מכתב התנצלות, קנס צנוע ופיצוי לנפגע, כמו בדוגמאות של שיעור 113
4. התוצאה: עמד בתנאים, התיק נסגר בעילה של סגירת תיק בהסדר. הפר אותם, מעמידים אותו לדין

גרסה ב: כתב אישום.

1. אין הסדר מותנה: יש לו רישום בחמש השנים שלפני העבירה
2. הסדר טיעון: אחרי כתב האישום אפשר להגיע להסדר, פתוח, סגור או טווח. הוא לא כתוב בחוק, ומבוסס על הפסיקה ועל הנחיה 8.1
3. בית המשפט: מזהיר אותו שאינו כבול בהסדר, וסוטה ממנו רק במקרים חריגים, לפי מבחן האיזון של ברק
4. חזרה: לפני ההודאה הוא רשאי לחזור בו. אחרי ההודאה ועד גזר הדין, רק אם בית המשפט מרשה, בעילות מסוימות
5. העונש: בעבירה קלה, למשל של״צ או קנס. של״צ אפשר לתת גם בלי הרשעה, ואי הרשעה אפשרית כשיש יחס בלתי מידתי בין ההרשעה לנזק שתגרום לו

מה לשים לב.

• בהסדר מותנה הוא חשוד ולא נאשם, כי כתב אישום לא מוגש
• גם בהסדר מותנה וגם בהסדר טיעון יש הודאה. ההבדל הוא השלב: במקום כתב אישום, או אחריו
• עבירה קלה לא מספיקה להסדר מותנה. צריך גם אדם נורמטיבי, בלי רישום ובלי הליכים פתוחים

6. רצח: ממאסר עולם ועד שחרור

שיעורים: 103, 104, 110.

המקרה. אדם הורשע ברצח, ובית המשפט קבע שהרצח בוצע בנסיבות חריגות בחומרתן.

מה קורה.

1. העונש: עונש חובה. מאסר עולם, ועונש זה בלבד, בלי שיקול דעת
2. קציבה: אחרי 7 שנים הוא יכול לבקש קציבה. ועדת הקציבה ממליצה לנשיא המדינה. בגלל הנסיבות החריגות, הקציבה לא תהיה פחות מ-40 שנה
3. אין זכות: הנשיא לא חייב לקצוב. בפס״ד גנאים נשיאים סירבו במשך שנים
4. שחרור מוקדם: נניח שהעונש נקצב ל-45 שנה. אחרי שני שלישים, כלומר 30 שנה, הוא יכול לפנות לוועדה המיוחדת
5. מה הוועדה תחפש: את השיקולים של סעיף 9, ובנוסף שינוי בולט וממשי בהתנהגות
6. סייג: לפי סעיף 10א, גם אסיר שמתנהג טוב עלול לא להשתחרר, אם השחרור יפגע במידה חמורה באמון הציבור, בהרתעה או ביחס בין העונש לעבירה
7. אם שוחרר: הוא אסיר ברישיון, אולי עם איזוק אלקטרוני או מעצר לילה. עבירה בתקופה הזו מחזירה אותו לרצות את היתרה
8. מצב רפואי קשה: הוועדה רשאית לשחרר אסיר שימיו ספורים, כמו בפס״ד קלינגברג

מה לשים לב.

• קציבה ושחרור מוקדם הם שני שלבים נפרדים, ושניהם לא אוטומטיים
• אין מספר קבוע לאסיר עולם. ה-25 שנה, לפי מה שנאמר, הם המצאה
• הוועדה שמה דגש על שיקום, אבל סעיף 10א מכניס גם שיקולי הלימה. הוא נוסף אחרי פס״ד שקולניק, שבו רוצח ישב בפועל כ-7 שנים

7. האם זה עונש?

שיעורים: 101, 105, 106, 107, 109.

אותה שאלה, על אמצעים מכל הקורס:

מה לשים לב.

• בקריטריון הראשון השאלה היא סמכות, לא חומרה
• "כתוב בחוק העונשין" לא אומר "עונש פלילי טהור"
• אי הרשעה היא לא "בלי עונש". יש עונש קל, ואין הרשעה ורישום פלילי

8. נרקומן שחוזר שוב ושוב

שיעורים: 103, 104, 106, 110.

המקרה. מכור לסמים, עם הרבה הרשעות קודמות ומאסר על תנאי שתלוי מעליו, נתפס שוב בגניבת תיק, כדי לממן את המנה הבאה.

מה קורה.

1. למה ההרתעה לא עובדת: הוא לא עבריין רציונלי. נרקומן שצריך סמים לא עושה חשבון של סיכוי להיתפס ואורך העונש. זה חלק מהסיבה לשיעורי החזרה לפשע
2. הפעלת התנאי: זה הכלל, אם העבירה מהסוג שבתנאי ובתוך התקופה
3. הארכה במקום הפעלה (סעיף 56): רק אם לא הוטל עליו מאסר על העבירה הנוספת, מטעמים שיירשמו, ורק פעם אחת. בתיקים מסוימים של טיפול בסמים אפשר להאריך יותר מפעם אחת
4. טיפול בקהילה (סעיף 82): בית המשפט רשאי להטיל עליו בצו מבחן טיפול בקהילה, גם כשיש נגדו מאסר על תנאי, וגם בלי להרשיע. מי שעובר את התוכנית בהצלחה, מוותרים לו או מסיימים בדרך טובה. מי שלא, חוזר לכלא
5. אם נשלח לשנה בכלא: כמעט אין סיכוי לקיצור שליש. תוכנית שיקום היא כמעט תמיד תנאי סף, והוא לא מספיק לעבור אותה. לכן מנסים תוכניות מזורזות לאסירים שנידונו ל-3 עד 12 חודשים

מה לשים לב.

• מאסר על תנאי לא חוסם צו לפי סעיף 82
• הביקורת על השיקום (דוח מרטינסון) קיימת, ובכל זאת השיקום נכנס בתוך העונש ובוועדות השחרורים, ולא במקומו
• סעיף 56 הוא החריג. בתיקי סמים יש הוראה שמרחיבה אותו