מוקלט מראש

פיצויים לנפגע העבירה, וטיפול בקהילה

הקלטה של 26 דקות. פיצויים לפי סעיף 77: תקרה לכל עבירה, מה נזקף קודם, והשאלה אם זה עונש פלילי או פיצוי אזרחי. שלוש פסיקות, המרכז לגביית קנסות, תביעה אזרחית נגררת להרשעה, וצווי טיפול בקהילה למשתמשים בסמים ולאלימות במשפחה.

בעמוד

• פתיחה
• פיצויים: מה הם
• פלילי או אזרחי?
• שלוש פסיקות
• המרכז לגביית קנסות
• פיצויים בהליך הפלילי ותביעה אזרחית
• טיפול בקהילה במקום כלא
• סיכום שלושת השיעורים
• מה בשיעור הבא
• בדיקה עצמית

פתיחה

השיעור ממשיך את סוגי הענישה מהשיעורים הקודמים. הסוג שנלמד ממש לפניו היה התחייבות להימנע מעבירה. היום: פיצויים, ובסוף שני צווים מיוחדים לטיפול בקהילה, למשתמשים בסמים ולמי שנוהג באלימות במשפחה.

פיצויים: מה הם

פיצויים הם כסף שמשולם לנפגע העבירה, הקורבן. קנס, לעומת זאת, משולם למדינה.

לפי מה שנאמר, בשנים האחרונות זה אחד העונשים הפופולריים ביותר, וכמעט אין היום תיק בלי רכיב של פיצויים.

סעיף 77 לחוק העונשין

• הורשע אדם, בית המשפט רשאי לחייב אותו, בשל כל אחת מהעבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק מהעבירה
• הסכום: עד 258,000 שקל לכל עבירה, לפיצוי על הסבל או הנזק שנגרם
• לעניין הגבייה, דין פיצויים כדין קנס
• חלק נוסף של הסעיף עוסק במועד שלפיו מחשבים את הפיצויים (נשמע "ביום ביצוע העבירה" ו"לפי הגדול"). הקריאה שלו בהקלטה לא ברורה, ולכן הוא לא מפורט כאן

לכל עבירה: המשחק על סעיפי האישום

כיוון שכל סעיף יכול להוביל לעד 258,000 שקל, הפרקליטות מפצלת הרבה פעמים אירוע אחד לכמה סעיפי אישום, כדי להגדיל את הענישה האפשרית. הסנגור מהצד השני תמיד ינסה לצמצם את מספר הסעיפים ולהקטין את החבות. לפי מה שנאמר, זה חלק מהמשחק.

זה אותו היגיון כמו בתקרת הקנס (שיעור 102): התקרה היא לכל עבירה, ולא לכל התיק.

כסף ששולם נזקף קודם לפיצויים

הכלל: כשנגזרו גם קנס וגם פיצויים, סכום שהעבריין משלם נזקף קודם כל על חשבון הפיצויים.

דוגמה: נגזרו 50,000 שקל קנס ו-100,000 שקל פיצויים, והעבריין שילם רק 20,000 שקל. הכסף נכנס לקופת הפיצויים, כלומר לנפגע העבירה, ולא למדינה.

המשמעות: מעדיפים את נפגע העבירה על פני המדינה.

ומכאן: מאסר חלף קנס

לכלל הזה יש משמעות שנייה, דרך מאסר חלף קנס (מהשיעור הקודם): אם הקנס לא שולם עד מועד מסוים, העבריין מקבל עוד מאסר, לפי מה שנכתב בגזר הדין.

• בעבירות ביטחון קשות, למשל, הקנס למדינה יכול להיות 50,000 או 100,000 שקל, אבל הפיצויים מגיעים ל-500,000 או למיליון שקל, כי העבריין הרג מישהו או פצע קשה
• הרבה מהם לא משלמים, כי אין להם כסף או מסיבות אידיאולוגיות. כל מה שכן נכנס הולך לפיצויים, קופת הקנס נשארת ריקה, ומופעל המאסר חלף הקנס
• דוגמה: נגזרו 16 שנות מאסר ופיצויים של מיליון שקל. בפועל העבריין יכול לשבת עוד שנה או שנתיים, כי לא שילם

לפי מה שנאמר, זו פרקטיקה ידועה: המספר שנגזר הוא רק ההתחלה, ולא אומר מה יקרה בסוף.

איפה זה תופס אתכם. מי ששילם חלק מהסכום לא "כיסה קודם את הקנס". הכסף הלך לנפגע, ולכן דווקא הקנס הוא שנשאר פתוח, ואיתו הסיכון למאסר חלף קנס.

פלילי או אזרחי?

אחת השאלות הגדולות בנושא, שנכתבו עליה פסקי דין, מאמרים וספרים רבים: האם רכיב הפיצויים בחוק העונשין הוא עונש פלילי, או סוג של פיצוי אזרחי? כלומר, כסף שמשולם כבר בהליך הפלילי, כדי שנפגע העבירה לא יצטרך להגיש תביעה אזרחית.

בשיעור זה נגע רק בקצרה. פסק הדין בעניין טווק של בית המשפט העליון קבע, על רגל אחת:

• לרכיב הפיצויים יש אלמנטים אזרחיים ולא עונשיים
• המטרה שלו לקוחה מדיני הנזיקין: לפצות את האדם על הנזק שנגרם לו
• זה לא מונע תביעה אזרחית נגד אותו עבריין אחר כך

דוגמה: בהליך פלילי נגד אדם שתקף מישהו נפסקו פיצויים של 10,000 שקל. זה מיידי ומהיר, אבל לא מפצה על הכל. הנפגע יכול להגיש אחר כך תביעה אזרחית, ולבקש 60,000 או 100,000 שקל, תלוי במקרה.

בפסיקה נאמר גם שמומלץ מאוד להשתמש בכלי הזה. היום, כמעט בכל הליך פלילי שיש בו נפגע שנגרם לו נזק, בית המשפט פוסק לו פיצוי. לא בהכרח את כל הסכום, כי זה לא הליך אזרחי עם חוות דעת ומסמכים, אבל סכום שיחסוך ממנו, לפחות בחלק מהמקרים, הליכים אזרחיים.

למה נפגעים לא רוצים לתבוע

• רגשית: לא כולם רוצים לנהל הליך נגד מי שפגע בהם, בעבירות מין, ברצח ובעבירות דומות
• טכנית: למה לתבוע גנב רכב שגר רחוק, כשגם אם מנצחים, לא יוצא מזה כלום

לכן הפיצוי הפך לכלי מרכזי ונפוץ, ומאז חוק זכויות נפגעי עבירה הוא משמעותי במיוחד.

שלוש פסיקות

בנושא יש, לפי מה שנאמר, אלפי פסקי דין. בשיעור הוצגו על המסך שלושה מקרים מוכרים. הפרטים כאן הם רק מה שנאמר עליהם בקול.

קטינים: המדינה משלמת, וגובה מהעבריין

קטין לא ינהל הליכים בעצמו, וגם אם פסקו לו פיצויים, העבריין עלול לא לשלם. לכן יש הסדר מיוחד, תקנות המרכז לגביית קנסות לקטינים:

• במצבים מסוימים המדינה, דרך המרכז לגביית קנסות, משלמת לקטין את הפיצויים. למשל, נפסקו לו 100,000 שקל, והמרכז משלם לו אותם
• אחר כך המרכז גובה מהעבריין: עיקולים, צווים, ככל שצריך
• זה נכון רק לקטינים. כשהנפגע מבוגר, המדינה לא נכנסת לנעליו ולא משלמת במקום העבריין

פסק דין בתיה אסף: פיצויים בלי הרשעה

• אי הרשעה: לבית המשפט יש סמכות לא להרשיע אדם, בדרך כלל בעבירות קלות, בעבירה ראשונה ובלי רישום פלילי. במקום זה הוא יכול לתת למשל של"צ של 30, 50 או 60 שעות
• הבעיה: סעיף 77 מתחיל ב"הורשע אדם". כאן אין הרשעה
• ההכרעה: כיוון שהפיצויים כל כך מרכזיים, ויש בהם אלמנטים חינוכיים ושיקומיים (לא רק "תיכנס לכלא", אלא גם "תפצה את הקורבן על מה שעשית"), אפשר לפסוק פיצויים גם בלי הרשעה
• לפי מה שנאמר, זה חידוש גדול ותקדימי, כי בחוק כתוב במפורש אדם שהורשע

הסדר טיעון בלי פיצויים

השאלה: בהסדר טיעון הצדדים הסכימו על עונש, וההסדר לא כלל פיצויים לנפגע העבירה. האם בית המשפט יכול להוסיף פיצויים בכל זאת?

התשובה: כן. פיצוי נפגעי העבירה חשוב ומרכזי כל כך, שמותר, ואף צריך, להתערב בהסכמה של הצדדים ולהוסיף פיצויים, גם כשהם ויתרו עליהם.

המרכז לגביית קנסות

המרכז לגביית קנסות הוא, לפי מה שנאמר, סוג של הוצאה לפועל של המדינה. גוף ביורוקרטי שהוקם בחוק מיוחד ופועל מטעם בתי המשפט.

למה צריך אותו: לא רוצים שהעבריין ישלם בעצמו לנפגע, ולא רוצים שיהיה ביניהם קשר. מי שניסה לרצוח מישהו לא אמור להגיע אליו הביתה עם צ'ק, ובטח לא בעבירות מין. רוצים גוף של המדינה שמנהל, מתעד ורושם כמה כסף נכנס ואיך.

איך זה עובד:

1. העבריין משלם את הפיצויים לגזברות בית המשפט, והיא מעבירה אותם לנפגע
2. אם הוא לא משלם, משלם באיחור או "עושה קונצים", הגזברות מעבירה את התיק כחוב למרכז לגביית קנסות
3. המרכז שולח לו מכתב, ואחר כך פועל: עיקולים (רכב, דירה, חשבונות בנק), צו עיכוב יציאה מן הארץ, כינוס נכסים ועוד. לפי מה שנאמר, אלה כלים חזקים ואפקטיביים

הנפגע לא צריך לנהל בעצמו הליך הוצאה לפועל נגד העבריין. המדינה עושה את זה.

פיצויים בהליך הפלילי ותביעה אזרחית

תביעה נזיקית רגילה

דוגמה: עבריין מין נידון לארבע שנות מאסר בפועל, שנתיים על תנאי, 10,000 שקל קנס למדינה ו-50,000 שקל פיצויים לנפגעת. 50,000 שקל לא מכסים את כל הנזק.

• הנפגעת, או בני המשפחה בשמה, יכולים להגיש תביעה אזרחית נזיקית רגילה, על מאות אלפים או מיליונים
• הפיצויים בהליך הפלילי לא חוסמים את התביעה. אפשר גם וגם
• אפשר לתבוע לפני, במקביל או אחרי ההליך הפלילי. הרבה פעמים תובעים אחרי, כי יש כבר פסק דין פלילי, וזה הרבה יותר קל

התיישנות

• ההתיישנות הרגילה בתביעות אזרחיות היא שבע שנים מהאירוע
• בקטינים הספירה מתחילה מאוחר יותר: לפי מה שנאמר, מגיל 18 או מגיל 28, תלוי במקרה. מי שנפגע בגיל 5, והספירה שלו מתחילה בגיל 28, יכול לתבוע עשרים ומשהו שנה אחרי
• בעבירות מין נגד קטינים שינו את החוקים, ואפשר להגיש תביעה אזרחית גם הרבה שנים אחר כך

את דיני ההתיישנות עצמם לא צריך להכיר בקורס.

תביעה אזרחית נגררת להרשעה

זו לא תביעת הנזיקין הרגילה. זה הליך שמוסדר בפקודת הראיות:

• פסק הדין הפלילי משמש להוכחת האשמה בהליך האזרחי
• הוא לא קובע את הסכום. רק מוכיח שהעבריין פגע
• ההיגיון: בפלילים מוכיחים מעבר לכל ספק סביר. אם זה הוכח, זה מספיק גם כדי לקבוע שבהליך אזרחי הוא צריך לשלם
• לפי מה שנאמר, הנפגעת פונה לאותו בית משפט, לשופטים שכבר מכירים את התיק, והם משתמשים בממצאים שקבעו בהליך הפלילי כדי לפסוק פיצויים בסכומים אחרים
• אבל זה עדיין הליך אזרחי: כתב תביעה, כתב הגנה וכל השאר

המגמה: יותר כבר בהליך הפלילי

גם ההליך הנגרר מקצר את הדרך, אבל לא פותר את הבעיה. הרבה נפגעים לא רוצים לראות את מי שפגע בהם, אם זה מחבל ואם זה עבריין אחר. יש פוסט-טראומה, ורוב האנשים מוותרים על הכסף כדי לקבל שקט.

לכן היום יש מגמה לפסוק בהליך הפלילי פיצויים גבוהים יותר, כדי לחסוך מהנפגע את ההליך האזרחי.

טיפול בקהילה במקום כלא

לפי מה שנאמר, זה כמעט הסוג האחרון של עונש שנלמד בחלק הזה של הקורס.

משתמשים בסמים: סעיף 82

הסעיף: הורשע אדם, ובית המשפט נוכח שהוא משתמש בסמים מסוכנים (כמשמעותם בפקודה), בית המשפט רשאי להטיל עליו, בצו מבחן, טיפול בקהילה, לתקופה או לפי תוכנית שיורה. הוא רשאי לתת צו כזה גם בלי להרשיע, וגם אם יש נגדו מאסר על תנאי.

• הבעיה: נרקומנים נכנסים ויוצאים מבתי הכלא. יש תיקים עם 10, 16 ו-20 הרשעות קודמות, ומאסר על תנאי שלא עוצר אותם. הם מבצעים את העבירה שוב ושוב כדי להשיג את מנת הסם הבאה
• הפתרון: במקום עוד כלא, לשלוח לטיפול בקהילה, למשל במלכישוע או ברטורנו. העבירה נעשתה בגלל ההתמכרות, ולכן מטפלים בהתמכרות
• המטרה: תוכנית טיפולית שתפורה לו, כדי "לשנות את הדיסקט"

אלימות במשפחה: סעיף 86

הסעיף: הורשע נאשם, ובית המשפט נוכח שהוא נוהג באלימות כלפי בן משפחתו (אלמ"ב, אלימות במשפחה), בית המשפט רשאי להטיל עליו בצו מבחן שבמסגרתו יעבור טיפול בקהילה.

איך זה נראה בשני הצווים:

• תוכנית, למשל שנה בכפר גמילה
• מי שעובר את התוכנית בהצלחה: מוותרים לו, או מסיימים את ההליך בדרך טובה
• מי שלא: חוזר לכלא

לפי מה שנאמר, רוב האנשים במוסדות כאלה הגיעו אליהם כי בית משפט שלח אותם, ואמר להם שאם לא ילכו בדרך הזו, סביר מאוד שיגיעו לכלא.

בתי משפט קהילתיים

בהקשר הזה הקורס יגיע בהמשך לבתי משפט קהילתיים. למי שמתעניין, הומלצה ביוטיוב סדרה בת שלושה פרקים, "צדק צדק תרדוף", על איך הם עובדים.

סיכום שלושת השיעורים

בשלושת השיעורים האחרונים נלמדו כמה דרכי ענישה: מאסר, עבודות שירות, קנס, של"צ ופיצויים, ועוד. כולן מופיעות בחוק העונשין, מסעיף 40 והלאה.

• ההמלצה: לרפרף על הסעיפים, בקריאה פשוטה, כדי להבין מה הם אומרים
• לפי מה שנאמר, זה נושא ששואלים עליו בבחינות הלשכה
• מה שהוצג היה על רגל אחת, כבסיס. הנושאים יחזרו בהמשך

מה בשיעור הבא

• עוד כלי ענישה, בשבוע הבא
• ואחר כך נושא כבד: הבניית שיקול הדעת בענישה

בדיקה עצמית

סיימת את מוקלט מראש. זה נשמר אצלך.