מוקלט מראש

הסדר מותנה

הקלטה של 17 דקות, השיעור האחרון בקורס. הסדר מותנה מול הסדר טיעון, אילו עבירות ואילו חשודים מתאימים, מה מותר ומה חובה לכלול בהסדר, וארבע דוגמאות מהשנים האחרונות.

בעמוד

• פתיחה: למה הנושא הזה
• תזכורת: הסדר טיעון
• מה זה הסדר מותנה
• אילו עבירות
• התנאים שבחוק
• מה אפשר לכלול בהסדר
• מה חובה לכלול
• ארבע דוגמאות
• הקטע שלא נקלט
• בדיקה עצמית

פתיחה: למה הנושא הזה

זה הנושא האחרון של הקורס. נאמרו שתי סיבות ללמוד אותו:

• רלוונטי לעבודה: לכל מי שיהיה תובע, פרקליט או סנגור, הסדרים מותנים יהיו חלק מהיום-יום
• נשאל הרבה: בשאלות של בחינות הלשכה, וגם בראיונות בפרקליטות, אוהבים לשאול על נושאים אקטואליים. לפי מה שנאמר, הסדר מותנה הוא אחד הנושאים החזקים של השנים האחרונות, וכדאי להכיר אותו די טוב

תזכורת: הסדר טיעון

הסדרי טיעון נלמדו בשיעור הקודם. בקצרה:

• הסדר טיעון נעשה בין הפרקליטות לבין הנאשם, אחרי שהוגש כתב אישום
• בהסדר ממירים סעיף אישום חמור בסעיף קל, או מצמצמים שני סעיפים לאחד, ומסכמים על העונש, או על טיעון פתוח
• הוא יכול לבוא בכל שלב של ההליך: שבוע אחרי שהוגש כתב האישום, או אחרי חמש שנים של משפט, חמש דקות לפני הסוף. כל צד עושה ניהול סיכונים

מה זה הסדר מותנה

הסדר מותנה נכנס לחוק ב-2013. במונחים של המשפט הפלילי זה עדיין די חדש.

הוא מאפשר לרשויות התביעה, בעיקר למשטרה, להימנע מהגשת כתב אישום:

1. המשטרה מסיימת לחקור את התיק
2. החשוד מודה בעבירות
3. במקום כתב אישום, עורכים איתו הסדר, בתנאי שיעמוד בתנאים שנקבעו בו
4. עמד בתנאים: לא מוגש נגדו כתב אישום, והתיק נסגר בעילה של סגירת תיק בהסדר. כך זה מופיע גם במרשם הפלילי
5. הפר את התנאים: מעמידים אותו לדין בתיק

הנקודה החשובה, ועליה שואלים: הסדר טיעון בא אחרי שהוגש כתב אישום, עם כל הפרוצדורה. הסדר מותנה בא במקום כתב אישום. התיק לא מגיע לבית המשפט, לא צריך סנגור, שופטת, מזכירות ועוזרים משפטיים, ונחסכים כסף, משאבים וזמן. הוא נסגר כבר ביחידת התביעות של המשטרה.

אילו עבירות

בגדול, עבירות קלות יחסית. לפי מה שנאמר, חוק סדר הדין הפלילי קובע שמדובר בעבירה שהעונש המרבי עליה פחות משלוש שנות מאסר, כלומר עבירות חטא ועוון. בעבירות פשע אי אפשר לסגור את התיק בהסדר מותנה, וחובה להגיש כתב אישום.

בהערת אגב נאמר מי מגיש את כתב האישום, בדרך כלל ולא תמיד:

• עבירות שעונשן עד 7 שנים: המשטרה. בבית משפט השלום מופיעים בדרך כלל תובעים משטרתיים
• עבירות שעונשן מעל 7 שנים: הפרקליטות. בבית המשפט המחוזי מופיעים בדרך כלל תובעי הפרקליטות

התנאים שבחוק

התנאים מופיעים בחוק סדר הדין הפלילי, ובשקף של השיעור:

1. העבירה קלה: חטא או עוון. עבירות פשע לא מתאימות
2. גם אם תהיה הרשעה, זה לא תיק למאסר בפועל. לפי התובע, התיק מתאים לשל"צ, לקנס, לצו מבחן או לפיצויים. לא רצח, ולא תקיפה חמורה
3. אין לחשוד רישום פלילי בחמש השנים שלפני ביצוע העבירה
4. אין נגדו הליכים פליליים אחרים שמתנהלים
5. מילוי תנאי ההסדר עונה על העניין לציבור. התובע מגיע למסקנה שהתיק לא מתאים לניהול הליך פלילי, ושסגירה בהסדר לא תפגע באינטרס הציבורי

הרעיון שמאחורי תנאים 3 ו-4: זה לא מסלול לעבריינים. עבריינים הולכים למסלול הרגיל. זה מסלול לאדם נורמטיבי שמעד.

ולמה זה בעניין הציבור: אין טעם להוציא המון כסף על תובעים, סנגורים, שופטים ועוזרים משפטיים, כשבסוף התיק מגיע לעונש קטן. לפי מה שנאמר, זו אחת הרפורמות הגדולות בישראל בתחום הפלילי: היא הורידה אלפי תיקים מבית משפט השלום.

מה אפשר לכלול בהסדר

התובע מציג לחשוד מסמך עם התנאים שבהם יסכים לסגור את התיק. החוק מסמיך את התובע המשטרתי או את הפרקליט לכלול תנאים כמו:

• קנס למדינה, בדרך כלל בסכומים מתונים: 1,000, 2,000 או 3,000 שקל
• פיצויים לנפגע, אם יש נפגע
• התחייבות להימנע מעבירה: סוג של קנס על תנאי. אם לא תעמוד בזה, תשלם סכום מסוים
• תוכנית שיקום, למשל כשיש בעיית סמים
• פעולות לתיקון הנזק, וזה שכיח מאוד: מכתב התנצלות
• התפטרות מהעבודה
• הפקדת אקדח
• פסילת רישיון נהיגה

החשוד יכול לסרב. אז מגישים נגדו כתב אישום, וזה יעלה לו הרבה יותר, ועלול להיגמר בעונש חמור בהרבה. לפי מה שנאמר, החשודים מאוד רוצים הסדר מותנה, כי התיק נסגר כמעט בלי כלום.

מה חובה לכלול

איפה זה תופס אתכם. בשלב הזה הוא חשוד, לא נאשם. נאשם יש רק אחרי כתב אישום, ובהסדר מותנה כתב אישום לא מוגש.

ארבע דוגמאות

ההסדרים המותנים מתפרסמים, ויש אלפים מהם באתר הפרקליטות. אלה הדוגמאות שהוצגו בשיעור.

סייעת בגן ילדים

המקרה: בנובמבר 2014, סייעת בגן ילדים משכה בשערות של ילד. משיכה מכוערת ולא עדינה, אבל לא ברף הגבוה.

למה הסדר: האמא של הילד לא רצתה הליך פלילי, והייתה מודעת למצוקה של הסייעת. הסייעת דיווחה מיד על מה שקרה. זו לא עבריינית.

העבירה: תקיפה סתם, לפי סעיף 379.

התנאים: - פיצוי של 3,000 שקל - התחייבות לעזוב את העבודה עם קטינים - התחייבות להימנע מעבירה - מכתב התנצלות לכל ההורים של הגן

כלב שנשך עוברת אורח

המקרה: אישה הלכה ברחוב, וכלב פיטבול קפץ עליה מעל גדר של בית, בלי השגחה ובלי רצועה, ונשך אותה ברגל.

העבירה: מעשה פזיזות ורשלנות. בעל כלב שלא שומר עליו, והכלב פוגע באדם אחר, עובר גם עבירה אזרחית וגם עבירה פלילית.

למה הסדר: גם בעל הכלב הוא לא עבריין. הוא פישל.

התנאים: פיצוי של 3,500 שקל, התחייבות להימנע מעבירה, ומכתב התנצלות.

מרמה בקשר עסקי

המקרה: בין החשוד למתלונן היה קשר עסקי. החשוד הציג את עצמו כאדריכל, וקיבל מהמתלונן במרמה עשרת אלפים שקל. עבירת מרמה, אבל ברמה נמוכה, גם בסכום וגם בסוג. בסוף הוא החזיר את כל הכסף.

התנאים: קנס של 2,000 שקל, פיצוי למתלונן (לפי מה שנשמע בהקלטה, 16,000 שקל, מעבר למה שהוחזר), והתחייבות להימנע מעבירה.

תקיפת קטין

המקרה: בעל חברה להפצת חומרי פרסום ראה קטינים הורסים את המגנטים שחילק, והכה את אחד מהם בצורה לא נעימה. אלימות, אבל לא ברף הגבוה: בלי דקירה ובלי נזק אמיתי.

התנאים: בקשת סליחה, מכתב התנצלות, הבעת חרטה, קנס ופיצויים.

מה משותף לארבע: עבירה קלה יחסית, אדם נורמטיבי, ולקיחת אחריות. התוצאה שאפשר להגיע אליה בהליך פלילי מלא מושגת כבר במשטרה ובפרקליטות, בזול בהרבה.

הקטע שלא נקלט

בסביבות 14:00 עד 15:21 הוצג סרטון שמסכם את הנושא. התוכן שלו לא נקלט בהקלטה, ולכן לא מופיע כאן. בשיעור הומלץ לחפש ביוטיוב "הסדר מותנה": יש שם הרבה סרטונים, גם סרטוני אנימציה שמסבירים איך זה עובד.

בדיקה עצמית

סיימת את מוקלט מראש. זה נשמר אצלך.