נושא
הבניית שיקול הדעת בענישה
תיקון 113: למה נחקק, עקרון ההלימה, שני השלבים של גזירת העונש, השיקולים שמחמירים ומקלים, רמות ההוכחה, חובת ההנמקה וריבוי עבירות.
מגיע משיעורים
- 102עוד סוגי עונשים, בקריה, וגמול מול תועלת
- 107אי הרשעה, חילוט, והבניית שיקול הדעת בענישה
- 108הבניית שיקול הדעת: שני השלבים, הנמקה וריבוי עבירות
בעמוד
- למה צריך את זה
- הסעיפים בחוק העונשין
- העיקרון המנחה: הלימה
- שני השלבים
- מה מזיז את העונש
- קנס
- רמת ההוכחה (סעיף 40י)
- חובת ההנמקה
- ועוד 3
למה צריך את זה
לפני התיקון כל שופט גזר עונש כפי שנראה לו: גזר דין של חצי עמוד מול עשרים עמודים, ואותו תיק שקיבל 4 שנים אצל שופט אחד קיבל 12 אצל אחר. ועדת השופט גולדברג קמה ב-1997, וב-2012 נכנס תיקון 113 לחוק העונשין.
המטרה: להבנות ולכוון את שיקול הדעת של בתי המשפט, כדי להגביר את השוויון בין נאשמים, בין שופטים ובין תיקים. בנוסף: אחידות ושיטתיות, הסדרה בחקיקה, וחובת הנמקה לכל גזר דין.
הסעיפים בחוק העונשין
| סעיף | מה הוא קובע |
|---|---|
| 40א | המטרה: לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה ואת המשקל שלהם |
| 40ב | העיקרון המנחה: הלימה |
| 40ג | קביעת מתחם העונש ההולם |
| 40ט | הנסיבות שקשורות בביצוע העבירה |
| 40יא | הנסיבות שקשורות לעבריין |
| 40יג | ריבוי עבירות |
העיקרון המנחה: הלימה
לפי סעיף 40ב, העיקרון המנחה הוא יחס הולם בין חומרת העבירה בנסיבותיה ומידת אשמו של הנאשם, לבין מידת העונש. זה גמול (שיעור 102), והוא נקודת הייחוס. שאר השיקולים מזיזים את העונש ממנה.
שני השלבים
| שלב ראשון | שלב שני | |
|---|---|---|
| מה קובעים | מתחם העונש ההולם | העונש הספציפי (המדויק) בתוך המתחם |
| לפי מה | העבירה, ועקרון ההלימה: נסיבות שקשורות לעבירה | הנסיבות של העבריין: נסיבות שקשורות לעבריין |
| דוגמה | 8 עד 14 שנים | 11 שנים |
| נסיבות לדוגמה | תכנון, החלק היחסי של הנאשם, הנזק שנגרם, אכזריות | גיל, פגיעה במשפחה, לקיחת אחריות, פיצוי, שיתוף פעולה, התנהגות חיובית, נסיבות חיים קשות, התנהגות הרשויות, חלוף הזמן, עבר פלילי |
בשלב הראשון שוקלים: הערך החברתי שנפגע, מידת הפגיעה בו, מדיניות הענישה הנוהגת בתיקים קודמים דומים, והנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
מותר לשקול גם שיקולים שלא כתובים בחוק, בשני השלבים.
חריגה מהמתחם: אפשרית בגלל שיקום (כלפי מטה) או הגנה על שלום הציבור (כלפי מעלה), אבל לא קורית הרבה. בדרך כלל לקולא, משיקולי שיקום. לרוב השיקולים האלה רק דוחפים לקצה המתחם.
מה מזיז את העונש
| שיקול | כיוון |
|---|---|
| שיקום | לקולא |
| הגנה על שלום הציבור | להחמרה |
| הרתעה אישית | להחמרה |
| הרתעת הרבים | להחמרה |
| גמול | להחמרה |
הנסיבות שהוזכרו: תכנון מוקדם, חלקו היחסי של הנאשם, הנזק שהיה צפוי להיגרם, יכולתו להבין את מה שעשה, מצוקה נפשית, ואכזריות, אלימות והתעללות.
ההיררכיה: ההלימה קודמת. שיקום מתאים לקטינים ולאנשים נורמטיביים, אבל לא לתיקי טרור ולא למי שכבר ניסו לשקם ולא הצליחו.
קנס
לפי סעיף 40ח, כשהמתחם כולל קנס, מתחשבים במצבו הכלכלי של הנאשם, כי אותו סכום פוגע בעשיר ובעני באופן שונה לגמרי. המתחם יכול לשלב עבודות שירות, קנס, פיצויים, מאסר ומאסר על תנאי.
רמת ההוכחה (סעיף 40י)
| מי מוכיח | רמה | |
|---|---|---|
| נסיבות מחמירות | התביעה | מעבר לכל ספק סביר |
| נסיבות מקלות | הנאשם | מאזן הסתברויות |
שתיהן מוכחות במהלך המשפט, ולא רק בסופו.
חובת ההנמקה
גזר דין חייב להיות מנומק: המתחם, העונש בתוכו, החריגה, וריבוי העבירות. היא נועדה לסיים את הפער בין גזרי דין של שני עמודים לגזרי דין של מאה, ולאפשר להבין את ההחלטה בערעור. המחיר הוא זמן ועיכוב בהליכים. בהסדרי טיעון ובימי עומס ההנמקה מצומצמת יותר.
ריבוי עבירות
| אירוע אחד | כמה אירועים | |
|---|---|---|
| המתחם | אחד לאירוע כולו | נפרד לכל אירוע |
| העונש | עונש כולל | אפשר עונש נפרד לכל אירוע, בחופף או במצטבר |
המבחן: קשר ענייני והדוק בין העבירות, כך שהן מסכת עבריינית אחת. בודקים סמיכות זמן או מקום, והאם עבירה אחת נועדה לאפשר את האחרת.
פסק הדין בעניין סעד: ירי באקדח. חבלה בכוונה מחמירה, החזקת אקדח והובלת אקדח הם אירוע אחד.
איפה זה תופס אתכם
- המתחם נקבע לפי העבירה, לא לפי העבריין. הנסיבות האישיות נכנסות רק בשלב השני
- השאלה היא על מה הנסיבה מדברת. אכזריות היא של העבירה, ולכן היא בשלב הראשון. עבר פלילי הוא של העבריין, ולכן הוא בשלב השני
- רק שיקום מקל. הרתעה, גמול והגנה על הציבור מחמירים
- מתחם הוא לא רק שנות מאסר. הוא יכול לשלב סוגי עונש שונים
- נסיבה מחמירה צריך להוכיח, ולא מספיק לטעון אותה
- שימו לב לשיוך הנסיבות לשלבים. בשיעור רשימת הנסיבות הוצגה תחת קביעת המתחם, אבל שימשה בהסבר גם לבחירת המספר בתוך המתחם. כדאי לבדוק מול המצגת ומול לשון הסעיפים
- אותה עבירה לא אומרת אותו אירוע. אותה עבירה בשלושה ימים שונים היא שלושה אירועים
- בריבוי עבירות כל צד מושך לכיוון שלו. התביעה תטען לכמה אירועים, ולכן לעונש גבוה יותר. ההגנה תטען לאירוע אחד
- ענישת קטינים לא נגזרת כך. עליה חל חוק הנוער, והדגש הוא שיקום
בדיקה עצמית
איזה ערך תיקון 113 בא לקדם, ואיך?הצגת התשובה
שוויון. התיקון מכוון את השופטים לעבוד לפי אותה שיטה, עם עיקרון מנחה, שני שלבים וחובת הנמקה, כך שתיקים דומים יקבלו עונשים דומים.
למה השלב הראשון לא מתחשב בעבר הפלילי של הנאשם?הצגת התשובה
כי המתחם נקבע לפי העבירה עצמה ועקרון ההלימה. העבר הפלילי הוא נסיבה של העבריין, ונכנס בשלב השני.
מתחם של 6 עד 10. מה ימשוך את העונש לכיוון 6, ומה לכיוון 10?הצגת התשובה
שיקום ימשוך לכיוון 6. הגנה על שלום הציבור, הרתעה אישית, הרתעת הרבים וגמול ימשכו לכיוון 10.
למה קנס דורש התחשבות במצב הכלכלי?הצגת התשובה
כי אותו סכום הוא כלום לעשיר ועצום לעני, וזה יוצר אי שוויון.
נאשם טוען שעבר תקופת שיקום ארוכה. באיזה שלב זה נשקל, והאם זה יכול להוציא את העונש מהמתחם?הצגת התשובה
שיקום הוא נסיבה של העבריין, ולכן נשקל בשלב השני. הוא יכול להצדיק חריגה כלפי מטה מהמתחם, אבל לרוב הוא רק מוביל לקצה התחתון של המתחם.
מה ההבדל בין עונש כולל לבין עונשים נפרדים בחופף או במצטבר?הצגת התשובה
עונש כולל נגזר כשכל העבירות הן אירוע אחד, עם מתחם אחד. כשיש כמה אירועים, קובעים מתחם לכל אחד, אפשר לגזור עונש נפרד לכל אירוע, ואז מחליטים אם הם בחופף או במצטבר.
למה בהסדר טיעון השופט לא חייב לנמק את כל התהליך?הצגת התשובה
כי התביעה וההגנה כבר הסכימו על העונש, ולכן לא צריך לפרט את כל הפסיקה הקודמת. זה גם חלק ממה שמאפשר לשופטים להתמודד עם העומס.
סיימת את נושא. זה נשמר אצלך.