נושא
הסדרי טיעון
מה זה הסדר טיעון, שלושת הסוגים, בעד ונגד, מתי אפשר לחזור בו, ומתי בית המשפט סוטה ממנו.
מגיע משיעורים
בעמוד
בקצרה
הסדר טיעון, או עסקת טיעון: הסכם בין הפרקליטות לנאשם. התביעה מוותרת על חלק מהאישומים, או ממירה אישום חמור בקל, ובתמורה הנאשם מודה. הקלה בעונש תמורת הודאה.
- לא כתוב בחוק. מבוסס על הפסיקה ועל הנחיית פרקליט המדינה 8.1
- שכיח מאוד: לפי מה שנאמר, בערך 80% עד 90% מהתיקים, בתעבורה מעל 92%, ובארצות הברית כמעט 98%
- קיים רק בשיטה האדברסרית (ישראל, אנגליה, ארצות הברית). בשיטה הקונטיננטלית "אין עסקה על האמת"
שלושת הסוגים
| סוג | על מה מסכימים | העונש |
|---|---|---|
| פתוח | סעיפי האישום | כל צד טוען בחופשיות |
| סגור | הכל, כולל פיצויים וקנס | מוסכם |
| טווח | סעיפי האישום | כל צד טוען בתוך טווח שסוכם |
בעד ונגד
| בעד | נגד | |
|---|---|---|
| המדינה | מהירות, ודאות, חיסכון בזמן ובעדים. בלי הסדרים המערכת קורסת | פגיעה באמון הציבור, בעקרון ההלימה ובהרתעה |
| הנאשם | עונש קל, ודאות, סיום מהיר, חיסכון בעלויות | ויתור על זכויות חוקתיות. חשש להודאת שווא. לחץ של סנגורים, לפעמים בגלל שכר טרחה |
| בתי המשפט | חיסכון של חלק גדול מהעבודה, וזמן לתיקים אחרים | |
| נפגעי העבירה | בלי עדות. ההודאה מאשרת את הגרסה שלהם. אפשר להתמקד בשיקום |
התוצאה מקרית: היא תלויה ביכולת של הסנגור והתובע לנהל משא ומתן, ולא בהכרח בצדק.
העמדה של הפסיקה: הסדרי טיעון הם הכרח, כי בלעדיהם המערכת הייתה קורסת.
הקשר לקנס
בשיעור 102: תקרת הקנס היא לכל עבירה. מי שהורשע בעשר עבירות שעונשן יותר משלוש שנות מאסר חשוף לעשר כפול 226,000 שקל. לכן סנגורים מנסים בהסדר לצמצם את מספר העבירות, ובכך את החשיפה.
חזרה מההסדר
- לפני ההודאה: הנאשם רשאי לחזור בו, כי עוד לא מילא את חלקו
- אחרי ההודאה ועד גזר הדין: בית המשפט יכול להרשות לחזור בו, אם ההודאה לא ניתנה מרצון חופשי, נעשתה בטעות, או ניתנה בלי הבנה של משמעותה
בית המשפט והסדר
בית המשפט לא כבול בהסדר, ומזהיר את הנאשם על כך לפני ההודאה. הוא סוטה מהסדר רק במקרים חריגים.
השופט גולדברג: סוטים אם העונש שהוסכם סוטה באופן משמעותי מהעונש הראוי.
השופט מצא: ביקורת מינהלית על החלטת הפרקליטות: האם היא סבירה ומידתית.
השופט ברק, פסק דין פלוני (הגישה שהתקבלה): מבחן האיזון בין טובת ההנאה לנאשם לבין התועלת לאינטרס הציבורי. שוקלים את העידוד להסדרים, העונש הראוי, ציפיות הנאשם והחיסכון.
איפה זה תופס אתכם
- פתוח וטווח: בשניהם אין עונש מוסכם. בטווח כל צד מוגבל למסגרת
- חזרה לפני הודאה היא זכות. אחרי הודאה זה שיקול דעת של בית המשפט, בעילות מסוימות
- הגישה שהתקבלה היא של ברק, אבל לפי מה שנאמר, שלוש הגישות דומות בפועל
- יתרון לנפגע העבירה לא סותר את הביקורת הציבורית: עונש מופחת נתפס כפגיעה בצדק
בדיקה עצמית
למה הסדרי טיעון לא כתובים בחוק, ובכל זאת יש להם כללים ברורים?הצגת התשובה
הכללים נקבעו בפסיקה של בית המשפט העליון ושל בתי המשפט המחוזיים, ובהנחיית פרקליט המדינה 8.1.
איזה סוג הסדר מתאים כשהצדדים לא מצליחים להסכים על העונש, אבל רוצים לצמצם את הסיכון?הצגת התשובה
הסדר טווח: כל צד טוען לעונש בתוך מסגרת שסוכמה מראש.
מה הקשר בין תקרת הקנס לבין הסדרי טיעון?הצגת התשובה
התקרה היא לכל עבירה, ולכן צמצום מספר העבירות בהסדר מקטין את החשיפה של הנאשם.
למה בית המשפט מזהיר את הנאשם לפני שהוא מודה?הצגת התשובה
כי בית המשפט לא כבול בהסדר, ויכול לסטות ממנו. הנאשם צריך להבין שהוא לוקח סיכון, כדי שההודאה תהיה מרצון ובהבנה.
סיימת את נושא. זה נשמר אצלך.