מוקלט מראש

מאסר, עבודות שירות ומאסר על תנאי

הקלטה של 35 דקות. למה כולאים ואיך קובעים את אורך המאסר, שיטת המקסימום, עונשי מינימום ועונש חובה ברצח, חלופות מאסר בעולם, עבודות שירות והפסקה מנהלית, ומאסר על תנאי: תנאי בר הפעלה, הארכה לפי סעיף 56, ומתי התנאי מתחיל.

בעמוד

• פתיחה: הכל כתוב בחוק
• מאסר
• עבודות שירות
• מאסר על תנאי
• מתי מתחיל התנאי
• מה עוד לא נלמד
• בדיקה עצמית

פתיחה: הכל כתוב בחוק

השיעור עובר לדרכי הענישה עצמן (שקף 69 במצגת): מאסר, עבודות שירות ומאסר על תנאי. קנס וסוגים נוספים נדחו לשבוע הבא.

כל מה שנלמד כאן מופיע בחוק העונשין, בערך מסעיף 35 והלאה:

• סעיף 35: מאסר וקנס, ושיטת המקסימום (ראו למטה)
• סעיף 40א ואילך: הבניית שיקול הדעת בענישה. יילמד בהרחבה בעוד שני שיעורים
• סעיף 41 ואילך: מה זה מאסר, מה זה מאסר עולם, ואיך מחשבים מאסרים, כולל מאסר אחד יחד עם מאסר אחר
• סעיפים 48 עד 51ב, ועוד הרבה אחריהם: עבודות שירות. ובהמשך: שירות לתועלת הציבור ומאסר על תנאי

לפי מה שנאמר, הסעיפים האלה מופיעים גם בבחינות הלשכה. בסוף השיעור הומלץ לקרוא היטב את הסעיפים שסומנו בצהוב בחוק שבאתר הקורס.

מאסר

למה כולאים

1. מסוכנות: הוא מסוכן, ושמים אותו בכלא כדי למנוע ממנו לפגוע באחרים
2. גמול: הכלא עצמו הוא הגמול
3. הרתעה: אדם שמבין שמחכה לו כלא אמור להירתע
4. טיפול ושיקום: אצל הרבה אסירים, שיקום בפועל יכול לקרות רק בתוך הכלא. למשל שיקום עברייני מין ושיקום אלימות

האם המאסר משיג את מטרותיו

המאסר הוא מהעונשים השכיחים ביותר, בישראל ובעולם. כאן יש קטע קצר שלא נקלט בהקלטה. כשהיא חוזרת, הדיון הוא באסירים שחוזרים לכלא: אצלם המאסר לא באמת הרתיע, ואולי להפך, הם למדו את דרכי הכלא והוא כבר לא מפחיד אותם. האם העונש משיג את המטרות שלו? לפי מה שנאמר, קשה מאוד לתת תשובה חד-משמעית.

איך קובעים את אורך המאסר

שנתיים, שלוש או עשר: המספר נקבע לפי כל השיקולים שכבר נלמדו, גמול, שיקום, הרתעה, מניעה ומסוכנות, ועוד שיקולים אישיים. השיקולים מופיעים, בין השאר, בסעיפים 40ט ו-40י לחוק העונשין, ויחזרו בשיעור על הבניית שיקול הדעת.

דוגמאות לשאלות שבית המשפט שואל:

• האם היה תכנון מוקדם
• מה חלקו היחסי של הנאשם: הוא היה המוביל או המובל, והאם השפיע על אחרים
• איזה נזק היה יכול להיגרם: ניסיון לרצוח 50 אנשים הוא לא כמו ניסיון לרצוח אדם אחד
• איזה נזק נגרם
• מה הוביל אותו לבצע את העבירה

שלוש שיטות

שיטת המקסימום. "הגונב, דינו שלוש שנות מאסר" פירושו עד שלוש שנות מאסר. "האונס, דינו 16 שנות מאסר" פירושו עד 16. לבית המשפט יש שיקול דעת עד לעונש שבחוק. זה כתוב בסעיף 35: בית משפט שהרשיע אדם בעבירה רשאי להטיל עליו כל עונש שאינו עולה על העונש שנקבע בדין.

עונשי מינימום. למשל בתקיפת שוטר, כשהתקיפה קשורה למילוי תפקידו: מאסר עד חמש שנים ולא פחות משלושה חודשים. כלומר, מי שהורשע בתקיפת שוטר חייב לקבל לפחות שלושה חודשים. דוגמה נוספת שהוזכרה: תקיפת רופא.

דוגמה נוספת: אלימות במשפחה. עונשו של מי שעבר את העבירה כלפי בן משפחתו לא יפחת מחמישית העונש המרבי, אלא אם כן בית המשפט החליט להקל. בדוגמה שניתנה, אם העונש המרבי הוא 15 שנה, המינימום הוא שלוש. המרצה ציין שאינו זוכר כרגע את המספר המדויק שבחוק.

למה עונשי מינימום קיימים בכלל: לפי מה שנאמר, בעיקר בגלל רצון של פוליטיקאים לקדם דברים כאלה.

למה נותנים לבית המשפט דרך לצאת מהם: התברר שעונשי מינימום, בהפוך על הפוך, גורמים להקלה עם העבריינים ולא להחמרה. שופט שלא רוצה לתת את עונש המינימום, למשל כי הנאשם קטין, מרשיע אותו בעבירה אחרת, פחותה בהרבה, שאין בה עונש מינימום. התוצאה הפוכה ממה שרצו.

עונש חובה: רצח. בחוק כתוב שהעושה אחד מאלה יואשם ברצח, "ודינו מאסר עולם, ועונש זה בלבד". מי שהורשע ברצח מקבל מאסר עולם. אין 25, אין 30, אין 40. מאסר עולם הוא מאסר עולם, אלא אם קצבו אותו. קציבה, חנינות וועדות שחרורים יילמדו בהמשך.

איפה זה תופס אתכם. עונש מינימום לא תמיד מחמיר בפועל. כשהוא נוקשה מדי, שופטים בורחים ממנו להרשעה בעבירה קלה יותר. לכן בחלק מהסעיפים יש לבית המשפט אפשרות להקל.

חלופות מאסר בעולם

בישראל הן לא קיימות, אבל הוצגו כמחשבה, וכרעיון לעבודות. הרעיון: במקום לנתק את האדם ממקום העבודה ומהמשפחה ולחשוף אותו לכלא, לתת עונש שלא פוגע ברצף החיים.

• מאסר לילה: עובד כל היום, ובערב נוסע לישון בכלא. הוא לא ישן בבית עם המשפחה, אבל לא כל החיים שלו נעצרים. כי זה כמו חצי יום, המאסר נמשך יותר: במקום שנתיים, ארבע שנים. מתאים בעיקר לעבירות קלות, לא לחמורות
• מאסר סוף שבוע: עובד כל השבוע, ונכנס לכלא מחמישי עד ראשון. גם זה לוקח הרבה יותר זמן, אבל לא לוקחים לו את העבודה. פוגעים בו, אבל בצורה מינימלית

לפי מה שנאמר, בישראל ניסו את זה, וזה לא הצליח ולא אומץ.

עבודות שירות

הכלל: אם בית המשפט גזר על אדם מאסר בפועל שאינו עולה על תשעה חודשים, הוא רשאי להחליט שהנידון יישא את המאסר, כולו או חלקו, בעבודות שירות מחוץ לכותלי הכלא (סעיף 51ב, כפי שהוקרא בשיעור).

• קודם גוזרים מאסר, ואז ממירים אותו. לכן השם המדויק הוא מאסר בדרך של עבודות שירות
• מאסר של שנה או שנתיים אי אפשר להמיר. רק עד תשעה חודשים
• פיצול בין כלא לעבודות שירות אפשרי בתיאוריה, אבל בפועל כמעט תמיד כל העונש מרוצה בעבודות שירות
• למי: עבריינים לא חמורים. לא רוצחים, שודדים או אנסים, אלא למשל עברייני סמים קלים, עברייני הונאה, ואלימות קלה יחסית
• מה עושים: למשל מתנדבים בעמותה כמו יד שרה, ומסיעים כיסאות גלגלים

איפה זה תופס אתכם. עבודות שירות הן לא שירות לתועלת הציבור. עבודות שירות הן מאסר שמרוצה בדרך אחרת. שירות לתועלת הציבור הוא עונש נפרד, שיילמד בהמשך.

למה מעדיפים אותן

1. צפיפות בכלא: בתי הכלא בישראל מלאים עד אפס מקום. לכן השופטים מתבקשים, כשאפשר, לתת עונש שלא ישאיר את האדם בכלא
2. עלות: אסיר עולה כ-20,000 שקל בחודש. במקום זה הוא עובד בחינם בעמותה. גם חוסכים וגם מרוויחים עובד
3. ערכית: הוא לא נחשף לעולם העברייני, ונשאר בסביבה נורמטיבית יחסית

חוות הדעת של הממונה

לפני ששולחים לעבודות שירות, בית המשפט מקבל חוות דעת של הממונה, גורם מטעם המדינה, על התאמתו של הנאשם ועל האפשרות להשים אותו בעבודה. הממונה מראיין אותו ובודק:

• האם הוא בכלל מסוגל לעבוד: יש מי שלא מצליח לקום בבוקר לעבודה
• בעיות רפואיות או נפשיות
• מקום עבודה שמוכן לקבל אותו. לא כל מקום מוכן להעסיק אסיר בעבודות שירות
• התנאים במקום: למשל, לעבריין מין, שלא יהיה מגע עם ילדים או קשישים

לא כולם מתאימים, ויש מי שנופל כבר בשלב הזה.

הפסקה מנהלית

אם הוא לא מתייצב, נעדר, לא מבצע את המשימות, לא מציית לכללים, יוצא להפסקות של חמש שעות או משקר, אפשר להפסיק לו את עבודות השירות, והוא הולך לכלא.

• הנימוק: מראש הוא קיבל מאסר. עבודות השירות היו הדרך לרצות אותו, ואם הוא לא עומד בה, הוא מרצה אותו בכלא
• לא צריך גזר דין חדש. אם עשה ארבעה חודשים, את היתרה הוא מרצה בכלא

מאסר על תנאי

לפי מה שנאמר, עונש חדש יחסית, שנועד להרתיע.

• כמעט אף פעם לא נגזר לבד. הוא נלווה לעונש אחר
• דוגמה: שודד בנק מקבל ארבע שנים בפועל ועוד שנתיים על תנאי. אם בשנתיים שאחרי השחרור הוא עובר עבירה, הוא מקבל אוטומטית עוד שנתיים
• התנאי הוא חלק מהעונש המקורי. אפשר לנסח את זה כך: ארבע שנים, שתיים מהן בפועל ושתיים על תנאי. "ילד טוב" לא מקבל אותן. "ילד רע" מקבל בפעם הבאה גם את השנתיים מהתיק הקודם וגם עונש חדש
• מאסר הרתעתי: חרב שתלויה על צווארו. הוא גם מקל עכשיו וגם מחמיר בפעם הבאה, ומעמיד את האדם במבחן

אורך התנאי, ומי קובע אותו

בית המשפט קובע, לפי התיק. שנתיים לשנתיים: תקופת מבחן של שנתיים, ואם נכשל, שנתיים מאסר. אפשר גם שלוש לשלוש, שנה לשנה, שתיים לאחת, וכל מיני צירופים. בתיקים ביטחוניים אפשר לתת תנאי ארוך, למשל שלוש לשלוש או חמש לחמש.

תנאי בר הפעלה

התנאי תלוי בסוג העבירה שנכתב בו. תנאי שאפשר להפעיל נקרא תנאי בר הפעלה.

• דוגמה: אדם הורשע בגניבה, קיבל שנה בפועל ושנה על תנאי, והתנאי הוא שבשנה הקרובה לא יעבור עבירות גניבה. בשנה הזו הוא עבר עבירת תעבורה. אי אפשר להפעיל את התנאי, כי התנאי הוא על גניבה
• דוגמה הפוכה: תנאי על עבירות אלימות, והוא עבר גניבה. בית המשפט יבחן, כי גניבה ואלימות הן לא אותו דבר. אבל שוד הוא עבירה שיש בה אלימות, ואולי כן אפשר להפעיל. יש פסיקה שעוסקת בשאלה מתי אפשר
• תנאי לא בר הפעלה גם כשעבר הזמן שלו

בעיקרון, מי שנכשל בתקופת התנאי, מפעילים לו את התנאי. דוגמה: בתיק הראשון הוא קיבל שנתיים בפועל ושנה על תנאי, ובתקופת התנאי ביצע עבירה נוספת. השופט בתיק החדש רצה לתת שלוש שנים, אבל חייב לתת ארבע, כי נוספת השנה מהתיק הקודם.

סעיף 56: הארכה פעם אחת

במקרה חריג, בית המשפט יכול במקום להפעיל את התנאי, להאריך אותו. לפי הסעיף, כפי שהוקרא:

• בית משפט שהרשיע נאשם בעבירה נוספת ולא הטיל עליו עונש מאסר
• רשאי, מטעמים שיירשמו, להאריך את תקופת התנאי או לחדש אותה, לתקופה שלא תעלה על שנתיים
• אם שוכנע שבנסיבות העניין לא יהיה צודק להפעיל את המאסר
• רק פעם אחת

לפי מה שנאמר, זה סעיף שנשאל בבחינות הלשכה. השאלה הקלאסית: כמה פעמים מותר? פעם אחת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. זה החריג ולא הכלל, ונועד למנוע מצבים של חוסר צדק.

נרקומנים: לגבי תיקים מסוימים של טיפול בסמים, יש הוראה שמאפשרת להאריך את התנאי יותר מפעם אחת. אחרת הם היו חוזרים לכלא שוב ושוב.

מתי מתחיל התנאי

דוגמה: שנתיים בפועל ושנתיים על תנאי. השנתיים על תנאי נספרות מהיום שהוא השתחרר מהשנתיים הראשונות.

לעבודות שירות ההסבר הוא פסק דין שנזכר בשיעור, ששמו לא נשמע בבירור בהקלטה.

איפה זה תופס אתכם. בשני המקרים ההיגיון אחד: התנאי רץ מהרגע שהאדם חופשי. מי שבכלא עוד לא חופשי, ולכן אצלו התנאי מתחיל רק בשחרור. מי שבעבודות שירות כבר בחוץ, ולכן אצלו התנאי מתחיל מיד.

מה עוד לא נלמד

• הבניית שיקול הדעת בענישה (סעיף 40א ואילך, 40ט ו-40י): בעוד שני שיעורים
• מאסר עולם, קציבה, חנינות וועדות שחרורים: בהמשך
• שירות לתועלת הציבור: הוזכר רק כדי להבדיל אותו מעבודות שירות
• קנס וסוגים נוספים: בשבוע הבא
• קטע קצר אחרי 2:19 לא נקלט בהקלטה

בדיקה עצמית

סיימת את מוקלט מראש. זה נשמר אצלך.