הענישה הפלילית

מוקלט מראש

קנס, שירות לתועלת הציבור והתחייבות להימנע מעבירה

הקלטה של 29 דקות, והדקה האחרונה בלי קול. קנס: למה הוא פופולרי, הביקורת עליו, שיעורי הקנס, קנס פי ארבעה מהנזק ומאסר במקום קנס. שירות לתועלת הציבור וההבדל בינו לבין עבודות שירות, והתחייבות להימנע מעבירה.

10 דקות קריאה · 9 חלקיםגודל טקסט

בעמוד

מפת השיעור 18 חלקים
זמן בהקלטה מה קורה שם
0:00 פתיחה: קנס, סעיף 61 לחוק
0:32 קנס מול פיצויים, ועונש נלווה
1:43 למה נותנים קנס בהרבה תיקים
3:51 הביקורת: מי משלם, הרתעה ואפליה
6:30 שיטת הקנס היומי
7:04 שיעורי הקנס בסעיף 61
8:40 בפועל: סכומים נמוכים בהרבה
9:11 הסדרי טיעון והקטנת החשיפה
9:45 קנס פי ארבעה מהנזק
11:52 סעיף 71: מאסר במקום קנס
14:03 העונש שנגזר הוא רק נקודת ההתחלה
15:05 שירות לתועלת הציבור
17:09 היתרונות של של״צ
18:10 עבודות שירות מול של״צ
21:59 של״צ בחוק, וגם בלי הרשעה
23:37 סעיף 72: התחייבות להימנע מעבירה
26:15 התחייבות עם הרשעה ובלי הרשעה
28:34 דקה בלי קול, עד סוף ההקלטה

פתיחה

השיעור הקודם עסק בעבודות שירות, במאסר ובמאסר מותנה. השיעור הזה ממשיך בעוד שלושה סוגי עונשים: קנס, שירות לתועלת הציבור והתחייבות להימנע מעבירה.

קנס

הקנס מופיע בסעיף 61 לחוק.

למי משולם
קנס אך ורק למדינה
פיצויים לנפגע העבירה

למה למדינה: גרמת לה נזק. היא שלחה אחריך שוטרים, גורמי חקירה ובתי משפט, או שגנבת ממנה. לכן, חוץ מעונשים אחרים, גוזרים גם קנס.

  • לרוב לא בעבירות החמורות מאוד. שם הולכים לכלא
  • ברוב המקרים הקנס הוא עונש נלווה, שמצטרף לעונשים אחרים
  • עונש חדש יחסית. פעם אנשים היו עניים, ולא היה טעם בקנס. כשיש לאנשים כסף, הקנס נעשה עונש אפקטיבי

למה נותנים קנס בהרבה תיקים

  1. מקור הכנסה למדינה
  2. זול ופשוט להפעלה. האדם מקבל שובר: חלק מהעונש שלו הוא קנס של אלף שקל, חמש מאות שקל, או מאה אלף. כמעט כל תיקי התעבורה הם עבירות קנס
  3. לא הרסני. האדם לא נכנס לכלא, ולא חי עם עבריינים
  4. מרתיע, ברמה מסוימת. הדוגמה: רפורמה שדובר עליה, קנס של עשרת אלפים שקל למי שכותב הודעות בטלפון בזמן נהיגה. אבל זה תלוי בסכום, בעבירה ובאדם: למיליארדר קנס של אלף שקל לא עושה רושם, לאדם עני הוא עושה רושם רב
  5. הפיך. אם בסוף ההליך הנאשם זוכה, אפשר להחזיר את הכסף. את הזמן שאדם ישב בכלא אי אפשר להחזיר לו, גם אם יפצו אותו

הכלל שנאמר: עונשים שקשורים לכסף, קנס או פיצויים, הם עונשים רכים יחסית, כי הם הפיכים. לכן הקנס פופולרי מאוד בספר החוקים הישראלי.

הביקורת על הקנס

  1. מי באמת משלם. בהרבה מקרים הקנס לא משולם על ידי העבריין עצמו. בארגון פשיעה, למשל, "החייל הקטן" לא ישלם את הקנס ולא יממן את עורך הדין. ראש הארגון ישלם
  2. לא מרתיע מספיק. לפי ההגדרה של עונש, הוא צריך לגרום לאדם מחיר כואב. כסף לא תמיד מכאיב
  3. אפליה. השופט לא באמת יודע אם לנאשם יש 100,000 שקל בבנק, שני מיליון, או מינוס מיליון. קנס של 100 שקל למיליארדר לא מורגש, ולעבריין קטן, למשל נרקומן שפרץ לבית, הוא יכול למוטט את החיים. במיוחד כשאפשר להמיר קנס במאסר (סעיף 71, למטה)

רוב האסירים עניים. לפי מה שנאמר, בעולם וגם בארץ, רובם לא סיימו 12 שנות לימוד, לחלק גדול מהם יש הפרעות קשות שלא טופלו, חלק גדול דיסלקטים, וחלק לא יודעים קרוא וכתוב. עבריין הצווארון הלבן שרואים בסרטים הוא המעט שבמעט. לכן קנס יוצר מראש אפליה בין עניים לעשירים.

שיטת הקנס היומי

הפתרון שהוצע לאפליה: השופט לא קובע סכום קבוע, אלא סכום לפי ההכנסה. לוקחים את המשכורת של שלושת החודשים האחרונים, בערך, וקובעים קנס בגובה, למשל, חמישה עשר ימי עבודה או שלושה חודשי עבודה. כך איש עסקים עשיר ונרקומן לא משלמים אותו סכום.

למה זה לא כל כך עובד: להרבה עבריינים אין תלוש משכורת, ואם יש, הוא פיקטיבי. פתרון יפה ואלגנטי בתיאוריה, שלא מסתדר עם המציאות.

שיעורי הקנס: סעיף 61

לפי מה שנאמר, בבחינת הלשכה צריך לזכור את הסכומים.

עונש המאסר שקבוע לעבירה הקנס המרבי
עד שישה חודשים 14,000 שקל
יותר משישה חודשים ועד שנה 29,200 שקל
יותר משלוש שנים (עבירות פשע) 226,000 שקל, לכל עבירה

המדרגה שבין שנה לשלוש שנים לא נשמעה בבירור בהקלטה.

  • עבירות פשע, למשל פריצה, הצתה והתפרצות: על כל עבירה אפשר לתת עד 226,000 שקל. מי שהורשע בחמש או בעשר עבירות, חשוף לפי חמש או פי עשר
  • בפועל זה כמעט לא קורה. הסכומים נמוכים בהרבה, אלפים עד עשרות אלפים. בתיקי שב״ח (שוהים בלתי חוקיים) הקנס הוא בערך 500 עד 1,000 שקל, כי אין להם את הכסף

הסדרי טיעון והקטנת החשיפה

בהסדר טיעון סנגורים מבקשים למחוק סעיפי אישום. אם אפשר לגזור 226,000 שקל לכל עבירה, הסנגור מבקש שהנאשם יודה בשתי עבירות במקום בחמש או בעשר. כך החשיפה שלו לקנס יורדת לפי שתיים במקום פי עשר.

קנס פי ארבעה מהנזק

עוד הוראה בחוק: בעבירה שבה הנאשם התכוון לגרום נזק ממון לאחר, או להשיג טובת הנאה לעצמו, בית המשפט רשאי להטיל קנס של עד פי ארבעה משווי הנזק שנגרם או טובת ההנאה שהושגה, או את הקנס שקבוע לעבירה, הגבוה מביניהם.

דוגמה: אדם תכנן לפרוץ לבנק ישראל ולגנוב 20 מיליון שקל, שבר כספות, וגרם נזק של 10 מיליון שקל. נזק כזה הוא לא רק הפריצה: ביטוחים, פוליסות, פרמיות. אפשר לגזור עליו קנס של עד 40 מיליון שקל.

מתי
התקרה הרגילה של סעיף 61 אין נזק ממשי בולט. נותנים עונש כספי כי פגעת במדינה
עד פי ארבעה מהנזק העבריין גרם נזק ממשי, או השיג טובת הנאה

איפה זה תופס אתכם. גם הקנס של פי ארבעה מהנזק משולם למדינה, ולא לנפגע העבירה.

סעיף 71: מאסר במקום קנס

לפי מה שנאמר, אחד הסעיפים החשובים ביותר, ושאלו עליו הרבה.

בית משפט שגוזר קנס רשאי להטיל מאסר של עד שלוש שנים, למקרה שהקנס, כולו או חלקו, לא ישולם במועד. בתנאי שתקופת המאסר במקום הקנס לא תעלה על תקופת המאסר שקבועה לעבירה.

דוגמה: גוזרים על אדם חמש שנות מאסר וקנס של 50,000 שקל לאוצר המדינה. בגזר הדין כותבים שהקנס ישולם עד תאריך מסוים, ואם לא, הנאשם ירצה במקומו עוד חצי שנה, שלושה חודשים או חודשיים בכלא.

המטרה היא להפחיד: הקנס הוא רכיב ענישה, ולא המלצה. לא שילמת עד התאריך, אתה נכנס לכלא.

בפרקטיקה: יש עבריינים אידיאולוגיים שלא משלמים קנס למדינה, כעיקרון. למשל, נגזרו 18 שנות מאסר וקנס, ואם הקנס לא ישולם, עוד שנתיים. כמעט תמיד הם לא משלמים, ולכן בפועל זה 20 שנה.

איפה זה תופס אתכם. יש שתי תקרות: עד שלוש שנים, וגם לא יותר מהמאסר שקבוע לעבירה.

העונש שנגזר הוא רק נקודת ההתחלה

כשהשופט גוזר שבע, שמונה או עשר שנים, זה לא אומר כמה האסיר ישב בפועל. זה ה"בנצ'מארק".

  • יכול להתארך: לא שילם את הקנס, עוד חודשיים. עבירות משמעת בכלא. תקף אסיר בזמן המאסר, עוד שנתיים
  • יכול להתקצר: קיצור מנהלי, או ועדת שחרורים

הנושא יחזור בשיעור על ועדות השחרורים.

שירות לתועלת הציבור

שירות לתועלת הציבור (של״צ) הוא עונש שעושים בשעות הפנאי ובלי שכר: בסופי שבוע, בערבים. לא משמונה בבוקר עד חמש או שש, כמו עבודות שירות. לא להתבלבל בין השניים.

  • הדוגמה: אדם הסתבך במשהו קטן וגבולי, לא ברמה של זיוף מסמכים. עבודות שירות היו מנתקות אותו מהעבודה, והוא אסיר. בשל״צ אומרים לו: פגעת בחברה, ולכן במשך תקופה תתנדב כל סוף שבוע כמה שעות, בעמותה לעזרה לקשישים, למשל
  • זו לא באמת התנדבות, כי זה עונש. מי שלא מגיע עלול להגיע לכלא
  • נעשה טרנדי מאוד בשנים האחרונות, בדרך כלל בעבירות קלות מאוד ובתיקים קטנים
  • לפי מה שנאמר, זה החלום של כמעט כל סנגור: שהלקוח לא יהיה במאסר בפועל, ולא בעבודות שירות, אלא בשל״צ

היתרונות

  1. חסכוני, ומחזיר למדינה: האדם מתנדב בעמותות
  2. שיקומי: אומרים לאדם "תעשה טוב בחזרה", והוא עושה
  3. חינוכי. למשל, חוליגנים ממשחקי כדורגל נשלחים להתנדב במקומות שמתאימים להם: עמותות של כלבים, עבודה עם ילדים
  4. העבריין לא מסתובב עם עבריינים, אלא באווירה נורמטיבית

עבודות שירות מול של״צ

לפי מה שנאמר, על ההבדל הזה היו ארבע שאלות בבחינת הלשכה.

עבודות שירות של״צ
מה זה מאסר ממש, שהומר לעבודות שירות עונש אחר. לא נחשב מאסר
מתי נגזר מאסר בפועל של עד תשעה חודשים עונש קל, יחיד או נוסף
מתי עושים כל היום, משמונה עד חמש. אין לך עבודה אחרת בשעות הפנאי, בתיאום: סופי שבוע, החופש הגדול. ממשיכים לעבוד כרגיל
מי מפקח חוות דעת שבודקת שאתה מתאים, ומפקחים שבודקים שאתה מגיע בזמן
אם לא מבצעים הממונה על עבודות שירות עושה הפסקה מנהלית, והנאשם עובר לכלא חוזרים לבית המשפט, והוא גוזר את הדין מחדש

איפה זה תופס אתכם. ההבדל במקרה של הפרה נובע מההבדל הראשון. בעבודות שירות הנאשם קיבל מראש מאסר, ולכן מחזירים אותו לכלא. בשל״צ לא נגזר מאסר, ולכן צריך לחזור לבית המשפט.

של״צ בחוק

  • עם הרשעה: בית משפט שהרשיע אדם ולא הטיל עליו מאסר בפועל רשאי לחייב אותו בצו שירות, בשעות הפנאי ובלי שכר, לתקופה ולמספר שעות לפי תוכנית. למשל, 300 שעות, שמונה שעות בכל סוף שבוע
  • גם בלי הרשעה: בית משפט שקבע שהנאשם ביצע עבירה רשאי לתת צו של״צ בלי להרשיע אותו, בנוסף למבחן. כך לא נוצר רישום פלילי. מצב מיוחד, בעבירות קלות מאוד
  • תסקיר של קצין מבחן: בית המשפט ייתן צו רק אחרי ששוכנע בתסקיר שנעשו סידורים לביצוע השירות. בודקים שהמקום מתאים לאדם ולעבירה, למשל אם מתאים או לא מתאים שיעבוד עם ילדים

סעיף 72: התחייבות להימנע מעבירה

בית המשפט רשאי לחייב אדם להתחייב שלא יעבור עבירה בתוך תקופה מסוימת. ההתחייבות היא בסכום כסף: אם הוא מפר אותה, הוא משלם.

  • זה סוג של חוזה: האדם חותם על מסמך, מודה במה שעשה, ומתחייב לא לחזור על זה בתקופה הקרובה
  • בפועל זה סוג של קנס על תנאי. לא קנס בפועל
  • נפוץ בתיקים של קטינים: לא רוצים לתת להם עונשים קשים או רישום פלילי

הדוגמה: נער בן 16 פרץ לבית הספר שלו, עשה נזק במעבדה ועל הגג, ונפצע בעצמו. עבירה חמורה, אבל פעם ראשונה, וזה לא מי שרוצים לשלוח לכלא. מחתימים אותו על התחייבות: אם יעבור עבירה בשנה הקרובה, ייגזר עליו סכום שמותאם לקטין.

עם הרשעה ובלי הרשעה

עם הרשעה (א): בית משפט שהרשיע אדם רשאי, בנוסף לעונש שהטיל, לצוות שייתן התחייבות. כאן ההתחייבות לא יכולה לעמוד לבד, היא מצטרפת לעונשים אחרים, כמו קנס או פיצויים. לפי מה שנאמר, בדרך כלל בעבירות החמורות יותר. על התקופה נאמר "עד שלוש", בלי לציין את היחידה.

בלי הרשעה (ב): בית משפט שקבע שהנאשם ביצע עבירה אבל לא הרשיע אותו רשאי לצוות על התחייבות, לתקופה של עד שנה. כאן היא יכולה להיות עונש יחיד. זה המצב של הקטינים והוונדליזם. הסמכות לא להרשיע תילמד בהמשך.

איפה זה תופס אתכם. התחייבות היא "קנס על תנאי", ומאסר על תנאי הוא מאסר. ועם הרשעה, התחייבות באה תמיד בנוסף לעונש אחר.

הקטע שלא נקלט

ב-28:33 ההקלטה נקטעת באמצע משפט, כשההסבר על התחייבות בלי הרשעה מגיע לדוגמה. מ-28:34 ועד סוף ההקלטה, כדקה, אין קול. אם נאמר שם משהו, הוא לא מופיע כאן.

מה עוד לא נלמד

  • המדרגה של שנה עד שלוש שנים בטבלת הקנסות לא נשמעה בבירור
  • הסמכות לא להרשיע: בהמשך הקורס
  • ועדות שחרורים וקיצור מנהלי: בהמשך
  • פיצויים: הוזכרו רק בהבחנה מקנס

בדיקה עצמית

למה עונשים כספיים נחשבים רכים יחסית?הצגת התשובה

כי הם הפיכים. אם הנאשם זוכה, אפשר להחזיר לו את הכסף. את הזמן בכלא אי אפשר להחזיר.

שופט גוזר קנס של 1,000 שקל על מיליארדר ועל נרקומן. איזו ביקורת זה ממחיש, מה הפתרון שהוצע, ולמה הוא לא עובד?הצגת התשובה

אפליה: לעשיר הקנס לא מורגש, ולעני הוא יכול למוטט את החיים. הפתרון: שיטת הקנס היומי, קנס לפי ההכנסה. הוא לא עובד כי להרבה עבריינים אין תלוש משכורת, או שהתלוש פיקטיבי.

אדם התכוון לגרום נזק ממון וגרם נזק של 10 מיליון שקל. מה הקנס המרבי, ולמי הוא משולם?הצגת התשובה

עד פי ארבעה מהנזק, כלומר עד 40 מיליון שקל, או הקנס שקבוע לעבירה אם הוא גבוה יותר. הקנס משולם למדינה, ולא לנפגע.

נגזרו על אדם מאסר וקנס, והוא לא משלם את הקנס. מה מאפשר סעיף 71, ומהן המגבלות?הצגת התשובה

לקבוע מראש מאסר במקום הקנס, אם לא ישולם במועד. עד שלוש שנים, ולא יותר מהמאסר שקבוע לעבירה.

מה קורה כשנאשם לא מבצע עבודות שירות, ומה כשהוא לא מבצע של״צ? למה יש הבדל?הצגת התשובה

בעבודות שירות, הממונה עושה הפסקה מנהלית והנאשם עובר לכלא. בשל״צ הוא חוזר לבית המשפט, שגוזר את דינו מחדש. ההבדל: עבודות שירות הן מאסר שהומר, ושל״צ אינו מאסר.

מתי התחייבות להימנע מעבירה יכולה להיות עונש יחיד?הצגת התשובה

כשבית המשפט קבע שהנאשם ביצע עבירה אבל לא הרשיע אותו. עם הרשעה, היא באה רק בנוסף לעונש אחר.

תרגול