מוקלט מראש

ענישת קטינים: חוק הנוער, שיקום ודרכי טיפול

הקלטה של 37 דקות. מי נחשב קטין ומה משמעות הגילים 12, 14 ו-18. השיקום כעיקרון המרכזי, זכויות הקטין בחקירה ובמעצר, ובית משפט לנוער. תסקיר קצין המבחן, קביעה שהקטין ביצע את העבירה בלי הרשעה, ודרכי הטיפול של סעיף 26. ושני תיקים שבהם השיקום נסוג מפני שיקולי ענישה אחרים.

בעמוד

• פתיחה
• חוק העונשין מפנה לחוק הנוער
• מה זה קטין
• האמנה לזכויות הילד
• שיקום קודם לכל
• זכויות הקטין בחקירה ובמעצר
• בית משפט לנוער
• מה עוד קובע חוק הנוער
• ועוד 8

פתיחה

השיעור הקודם עסק בענישה הכללית, של רוב העבריינים בישראל. השיעור הזה מתמקד בתת-תחום: ענישת קטינים. איך הפרוצדורה עובדת, מה זה בית משפט לנוער, ומה זה כלא לנוער.

החומר מתחיל בשקף 156 במצגת הקורס. ההמלצה בשיעור היא לקרוא גם את חוק הנוער עצמו: לפי מה שנאמר, הוא חשוב לבחינה, וגם בבחינות הלשכה הוא חלק מהסעיפים הרלוונטיים.

חוק העונשין מפנה לחוק הנוער

הסעיף בחוק העונשין שעוסק בענישת קטינים אומר שני דברים:

1. על ענישת קטין יחולו הוראות חוק הנוער
2. מבלי לגרוע מכך, בית המשפט רשאי להתחשב בעקרונות ובשיקולים המנחים בענישה שבחוק העונשין, תוך התאמתם לקטין, ככל שסבר שראוי לתת להם משקל בנסיבות המקרה

בפועל, כל מה שנלמד על ענישה של בגירים, המתחם, השלב הראשון והשלב השני, הגזירה בתוך המתחם, השיקולים והנסיבות, לא חל כמו שהוא על מי שביצע עבירה לפני גיל 18. עליו חלות הוראות חוק הנוער, מ-1971.

מה זה קטין

ההגדרה של קטין משתנה מחוק לחוק. יש כמה מספרים שצריך להכיר:

הגיל ביום העבירה

יש קטינים בני 17 שמתנהגים בבגרות רבה, ויש אנשים מעל 18 שמבחינה מנטלית עוד לא שם. החוק בכל זאת אובייקטיבי, ולא נכנס לניואנסים:

• קובע הגיל בזמן ביצוע העבירה
• מי שביצע עבירה בגיל 17, 11 חודשים ו-25 יום, חל עליו חוק הנוער, גם אם הוא מתנהג כמו בן 40
• מי שביצע אותה אחרי גיל 18, חלים עליו החוקים האחרים

חותכים בגיל 18, נקודה, גם כשבמקרה מסוים זה לא משקף את המציאות.

איפה זה תופס אתכם. לעניין חוק הנוער קובע הגיל ביום העבירה. אבל לעניין האיסור על מאסר לפני גיל 14, בית המשפט העליון קבע שקובע מועד מתן גזר הדין (ע״פ 534/04, למטה).

האמנה לזכויות הילד

התיקונים בחוק הנוער בשנים האחרונות קשורים מאוד לאמנה הבינלאומית לזכויות הילד. האמנה מרחיבה את זכויות הילדים, עוסקת בבגרות ובבשלות, ומנסה לטפל בבעיות של ילדים בכל העולם.

בעקבותיה תוקן חוק הנוער בישראל ב-2008, ואומצו בו ההוראות המרכזיות של האמנה.

שיקום קודם לכל

כשמענישים קטין, הדבר המרכזי שצריך לתת לו ביטוי הוא שיקום. לפני שמדברים על ענישה של קטין, מדברים על השיקום שלו.

• קטינים עוד לא בשלים. המוח שלהם לא בשל לגמרי, ולא תמיד הם מבינים עד הסוף מה הם עושים
• אפשר עוד לתקן בשלב מוקדם. ענישה מחמירה מההתחלה לא תוביל לכיוון טוב
• הסטטיסטיקה: אחוז הרצידיביזם (חזרה לפשיעה) בקרב מי שישבו בכלא אופק, כלא הקטינים בישראל, גבוה מאוד. מי שנכנס לכלא לפני גיל 18, ובמיוחד כמה פעמים, בסיכוי גבוה יהיה עבריין גם כבגיר. לפי מה שנאמר, אלה ממצאים של מחקרים בכל העולם
• המטרה: שנערים יגדלו בבית ספר רגיל, בסביבה נורמלית, ולא בכלא

אבל השיקום הוא לא שיקול בלעדי. החוק אומר לתת לשיקום עדיפות. ברוב המקרים, או בחלק גדול מהם, זה מתאים, אבל לא תמיד. כשנער בן 17 רצח, אי אפשר רק לשקם אותו. זה תלוי בעבירה, בעבריין ובהרבה משתנים אחרים: בתיק אחד יגיעו לכלא, ובתיק אחר לכפר נוער, לפנימייה, לקיבוץ או למשפחת אומנה. זו אחת התובנות המרכזיות של הנושא, ושני התיקים בסוף השיעור מדגימים אותה.

זכויות הקטין בחקירה ובמעצר

ההבדל מבגיר: לפי מה שנאמר, בישראל לבגיר אין זכות לעורך דין בזמן החקירה, בניגוד למה שרואים בסרטים מארצות הברית. אצל קטין מותר שעורך דין או הורה יהיו בחקירה.

למה החובות מוגברות: רוב הקטינים שנחקרים הם לא עבריינים מתוחכמים ממשפחות פשע. הם צעירים שלא מבינים את הסיטואציה, ולכן צריך להסביר להם את הזכויות, ולא רק להחתים אותם.

כלא אופק נמצא במתחם כלא השרון, בין נתניה לכפר סבא. זה הכלא המרכזי של קטינים בישראל.

בית משפט לנוער

בית משפט לנוער הוא בית משפט שלום בכובעו כבית משפט לנוער.

• היושבים בו הם שופטי שלום, לא שופטים של בית המשפט המחוזי. בדרך כלל שניים או שלושה שופטים בכל בית משפט, שמקבלים הסמכה מיוחדת
• לרוב יש להם כניסה נפרדת, ולעתים קרובות הם בקומה תחתונה. לא רוצים חשיפה, לא רוצים שהתקשורת תהיה שם יותר מדי, ולא רוצים מגע בין עבריינים בגירים לקטינים
• גם תיק רצח שביצע קטין, שאצל בגיר היה נדון בבית המשפט המחוזי, נדון בבית משפט לנוער, כלומר בבית משפט שלום. המטרה שם היא שיקום, והפרוצדורות שונות לגמרי

איפה זה תופס אתכם. לפי מה שנאמר, זו שאלה שנשאלת: מה זה בית משפט לנוער? בית משפט שלום, גם כשהעבירה חמורה.

מה עוד קובע חוק הנוער

• כל ההליכים נגד מי שביצע עבירה לפני גיל 18 מתנהלים בבית משפט לנוער, לפי הפרוצדורות המיוחדות
• דלתיים סגורות באופן אוטומטי. לא צריך לבקש, זו הפרוצדורה הרגילה
• תאים נפרדים. אסור להחזיק קטין עם בגיר
• אין מאסר לפני גיל 14, בשום מצב
• אין עונש מוות לקטינים, לעולם, גם ברצח על רקע אידיאולוגי
• אין חובה לגזור מאסר עולם, ולרוב הוא לא נגזר. גם על מי שרצח בגיל 17 וחצי, כמעט אף פעם

תסקיר קצין מבחן

תסקיר הוא חוות דעת שכותב קצין מבחן. בעניינו של קטין הוא חובה. בהליכים פליליים אחרים אפשר לבקש תסקיר, אבל לא בהכרח מקבלים.

מה הוא כולל: חוות דעת מעמיקה מאוד על הקטין. קצין המבחן נפגש עם ההורים, האחים, המורים, האנשים במקומות שבהם הוא נמצא (למשל בפנימייה) ועובדים סוציאליים, ומגיש לבית המשפט הערכה: מה העונש המתאים. אולי פנימייה, אולי להוציא אותו מהבית, אולי קיבוץ, אולי ישיבה.

לבית המשפט לנוער יש מגוון רחב מאוד של אפשרויות, והתסקיר מציע לו מה לעשות.

סעיף 21: קביעה בלי הרשעה

אצל בגיר יש שני שלבים: הכרעת דין, שבה בית המשפט מזכה או מרשיע בעבירה שבכתב האישום, ואחריה גזר דין.

אצל קטין, בהכרעת הדין בית המשפט לנוער יכול:

1. לזכות את הקטין
2. לקבוע שהקטין ביצע את העבירה, בלי להרשיע אותו

גם כשהוכח שהקטין ביצע את העבירה, או שהוא הודה, בית המשפט לא כותב "אני מרשיע", אלא "אני קובע שהקטין ביצע את העבירה". בשלב הזה אין רישום פלילי. יכול להיות שיהיה, אבל עוד אין.

השלב השני, במקום גזר הדין: בית המשפט מקבל את התסקיר, ומחליט בין שלוש דרכים:

• להרשיע ולגזור עונש, כמו לבגיר. אז יש רישום פלילי
• דרכי טיפול של סעיף 26 (למטה)
• לא לעשות כלום. לדבר איתו: נתפסת, זו פעם ראשונה, אני מקווה שלמדת את הלקח. ולסיים את התיק בלי עונש. לפי מה שנאמר, בתיקים הקלים זה עובד טוב

בגירים מול קטינים

איפה זה תופס אתכם. הקביעה שהקטין ביצע את העבירה היא לא הרשעה. ההחלטה אם להרשיע באה רק אחרי התסקיר.

סעיף 26: דרכי טיפול

חוץ ממאסר, ומעונשים שנלמדו לגבי בגירים כמו מאסר על תנאי, יש בחוק פעולות מיוחדות. הן לא נקראות עונשים, אלא דרכי טיפול:

1. מסירת הקטין לטיפול ולהשגחה של אדם שאינו הורה שלו, למשל משפחת אומנה. אם הוא מבצע עבירות כי רע לו בבית, יש אלימות, אין אוכל ואין מי שמטפל בו, אולי הפתרון הוא לא עונש אלא בית אחר
2. העמדה במבחן (צו מבחן). לפי ההסבר בשיעור, זה סוג של תנאי: אני לא מעניש אותך עכשיו, יש לך תקופה, למשל שנה, להתנהג טוב. אם תעבור עבירה בתקופה הזו, תשלם קנס, למשל 5,000 או 10,000 שקל. הזדמנות שנייה
3. התחייבות, בערובה או בלי ערובה, על התנהגות טובה, למשל: אם אפר אותה, אשלם 1,000 שקל. ההתחייבות יכולה לבוא מהקטין או מההורה שלו, כי לפעמים הקטין עוד לא מבין את כל המשמעות
4. שהייה במעון יום לתקופה
5. מעון נעול. כמו כפר נוער או פנימייה, אבל אי אפשר ללכת הביתה מתי שרוצים, והכללים נוקשים יותר. כמו כלא רך: בלי סורגים, אבל אי אפשר לצאת. לפני שנער בעייתי מגיע לכלא, מנסים לשלוח אותו למקומות כאלה, שבהם מפקחים עליו, והוא לומד או עובד
6. כל הוראה אחרת. סעיף פתוח
7. קנס או הוצאות משפט, על הקטין או על ההורה שלו
8. פיצוי לנפגע העבירה, על הקטין או על ההורה שלו

האפשרויות האלה רכות, עדינות ופוגעניות פחות. דוגמאות שהוזכרו ממקרים אמיתיים: קטין שנשלח לישיבה במקום עונש, וקטינים שנשלחו לקיבוץ ועבדו שם בחקלאות. השאלה היא מה יעזור לקטין הזה.

איפה זה תופס אתכם. הקנס והפיצוי יכולים להיות מוטלים על ההורה, ולא רק על הקטין. לפי מה שנאמר, בדרך כלל מדובר בסכומים קטנים.

ענישה אינדיבידואלית ושיקול דעת רחב

העיקרון המנחה של בית המשפט לנוער: ענישה אינדיבידואלית, לפי הנסיבות. מסתכלים על הקטין, על החיים שלו, על מה שאומר התסקיר, ההורים, המורים והאחים, ועל השאלה אם הוא יכול להשתפר.

לבית המשפט לנוער יש שיקול דעת רחב מאוד. הוא יכול:

• לפטור אותו בלי כלום, או רק להזהיר אותו
• להחתים אותו על התחייבות להימנע מעבירות
• להטיל עליו מאסר
• להטיל קנס על ההורים
• לשלוח אותו לטיפול בקהילה טיפולית

בתי משפט לבגירים, ככלל, לא יכולים לעשות את כל זה. המטרה היא ללכת כמה שיותר על המודל השיקומי.

כשהשיקום לא מספיק

אחרי הצד השיקומי, השיעור עובר לתיקים שבהם התעוררו בעיות. לפי מה שנאמר, הבעיה לא הייתה בחוק עצמו, אלא ביישום שלו.

ע״פ 534/04: עבירה לפני גיל 14

העובדות: הנאשם רצח ואנס ילדה בת חמש, קרובת משפחה שלו. בזמן העבירה הוא היה בן 13 וחצי בערך, כלומר פחות מ-14.

• הסנגוריה: בדרך כלל סנגורים מושכים את התיק. כאן הנאשם מיהר להודות, כדי שהדין ייגזר לפני שימלאו לו 14, ואז לא יהיה בכלא אפילו דקה. בנוסף טענה הסנגוריה שהגיל 14 נמדד ביום העבירה, ולכן גם אחר כך אין סמכות לשלוח אותו לכלא
• התביעה הציעה הסדר טיעון: שש שנים במעון נעול, עד גיל 20, ואחר כך עוד כמה שנים בכלא. הסנגוריה התנגדה
• בית המשפט דחה את שתי ההצעות, וגזר עליו 15 שנות מאסר בפועל. חיכו עד שעבר את גיל 14, ואז הוא נכנס לכלא

מה קבע בית המשפט העליון:

• לנאשם אין ציפייה שדינו ייגזר לפני גיל 14
• המועד שקובע את סוג העונש הוא מועד מתן גזר הדין, ולא מועד ביצוע העבירה
• לא רוצים שיהיו בכלא אנשים מתחת לגיל 14. אבל מי שביצע עבירה לפני גיל 14, והתיק נמשך עד שמלאו לו 14, אפשר להכניס אותו לכלא

שני קטינים, וילדה בת שבע

העובדות: שני קטינים, בני 14 ו-15, רדפו אחרי ילדה בת שבע מהיישוב שלהם, ואנסו אותה וביצעו בה עבירות מין נוספות.

• תסקיר שירות המבחן: הם ילדים טובים. ההמלצה: לא להרשיע אותם, ולשלוח אותם למעון נעול
• בית המשפט המחוזי דחה את התסקיר: שיקום קטינים חשוב, אבל לא בכל מעשה. מעשים כאלה מחייבים מאסר בפועל, גם כשהעבריינים היו בני 14 ו-15 בזמן העבירה
• בית המשפט העליון, בערעור, אמר את הדברים שבפסקה הבאה

בתיק הזה, לפי מה שנאמר, את הדין גזר בית המשפט המחוזי. איך זה מתיישב עם מה שנאמר קודם, שתיקים של קטינים נדונים בבית משפט שלום לנוער, לא הוסבר בשיעור.

מה אמר בית המשפט העליון:

• הענישה בישראל בנויה על מודל מעורב. יש שיקולי גמול, הרתעה, שיקום ועוד, ובכל מקרה ומקרה חובה לערוך איזון. בתיק אחד השיקום גובר, ובאחר ההרתעה
• לשיקום קטינים יש מקום חשוב, אבל הוא חלק ממכלול השיקולים. כמו שחשובים חיי העבריינים, חשובים גם חיי הילדה שנפגעה
• אם כל העבריינים יקבלו בסוף שיקום, יהיו הרבה יותר עבירות. העונש אמור להפחיד: מי שיבצע עבירה כזו לא יקבל שיקום, אלא ישא בתוצאות קשות
• מטרת הגמול היא לא נקמה, אלא לתת ביטוי לתחושה הקולקטיבית של סלידה ממעשים כאלה
• צריך להעביר מסר: גם עבריין קטין שפוגע בילדה צפוי לשאת בתוצאות עונשיות קשות

השופטת בייניש: אף שענישה שיקומית היא בדרך כלל הגישה הראויה, במקרים חמורים במיוחד היא נסוגה מפני שיקולי ענישה אחרים. בית המשפט מופקד על שלומם של עבריינים קטינים, כמו שהוא מופקד על שלומם של נפגעי עבירה קטינים.

בפתיחת השיעור הוזכר תיק דומה עם פרטים אחרים (שני נערים בני 16, וילדה בת 12, לאורך כמה שנים), ובהמשך הקטע הוזכרה "ילדה בת חמש", כנראה בבלבול עם התיק הקודם. כאן הפרטים הם לפי התיאור המלא של התיק. מספר התיק הוצג רק על המסך.

איפה זה תופס אתכם. עבריין בן 14 או 15 לא מקבל שיקום באופן אוטומטי. השיקום מקבל עדיפות, אבל זה תלוי בעבירה ובנסיבות. וגם המלצה של תסקיר לא מחייבת את בית המשפט.

מה עוד יש בחוק הנוער

החוק מגדיר מה זה בית משפט לנוער, קטין, מעון נעול וקצין מבחן, קובע שהעיקרון המנחה הוא שיקומי, ומפרט זכויות של קטינים. לא נכנסו בשיעור לכל הזכויות ולכל הסעיפים: לפי מה שנאמר, על חקירת קטינים, תיעוד וזכויותיהם אפשר ללמד קורס שלם, וזה לא חלק מהקורס הזה. החלק החשוב לקורס הוא הענישה, בסעיפים 20 ואילך.

בסביבות 36:30 עד 37:30 הסעיפים הוצגו על המסך, ומה שנאמר בקטע הזה לא נקלט בבירור. ההמלצה היא לרפרף על החוק, ובמיוחד על הסעיפים של זכויות הקטינים.

מה בשיעור הבא

ועדות שחרורים, וקיצורי שליש.

בדיקה עצמית

סיימת את מוקלט מראש. זה נשמר אצלך.